13.12.11

קוורטט לסרטן - 2


2. [העתיד]

ואחרי הסרטן תבוא מחלה חדשה
"נוראית יותר " יסקרו העיתונים הראשיים
עליית מדרגה – ובכל מקום ימררו על המחלה הארורה
"הבואש" תבע את שמה רופא מתנדב במדינה אפריקאית עלומה
וכך התבסס שמה גם במערב, ממאיסה היא את חוליה על סביבתם
ומבאישה את ריחם של הנדבקים בה עד כליה
חוליה הסופניים של מחלה חשוכת מרפא זו ידיפו ריח בלתי אפשרי
ניחוח של מוות ימלא את גופם בעודם משתרכים במתחמים המיוחדים
שזה שם יפה יותר למקומות סגורים מגובים בתכשירי כימים מפיגי סרחון
מרוססים במטהרי אוויר על בסיס יומי, מכני, אוטומטי , ללא מגע יד אדם

"המין האנושי בסרחונו" ילהגו אנשי תרבות נידחים
בעוד החוקרים והמדע יסתערו על הנגיף החדש
האגף הטיפולי\סיעודי יקרוס תחת הבלתי נודע
הביקורות לא יסקרו את העדר האנושיות כמצטנזר מהשלטון
והפחד יכבוש את לב ההמון – יכרסם ויבהיל.
"אנשים הם לא סובלניים כפי שהם מתוארים" יטען עיתונאי ראשי
מחלת הבואש תהרוג את אלה שיש להם סיכויים
היא תחנוק אותם מבושה – מהרצון להחלים
ותכתים אותם לנצח כעדת מצחינים.
היש נורא מלהיותמקוטלג בגלל גנים דפוקים
בגלל חיידק-טפיל-נגיף-טורף-הורס-נוגס חיים?

ועוד זה נמצא על שולחן המחקרים במכון המוביל לפני כל המובילים
והנה מופיעה המחלה הבאה של שנות העתיד.
"הזיקית" יכנוה בסין – שם תפרוץ ותתפשט לכל היבשות
תוך 24 שעות , שני מטוסים וטרמינל אחד גדול

ושוב חוזרת הזוועה שמתוארת בכותרות כאם כל המחלות
פרצופים ירוקים מדבקים ידחקו במזדרונות רחוקים
הבושה תצבע את גופם, גפיהם ופניהם ברבים
לא יהיה מנוס של הדחקה מזו האחרונה
התסמינים היחידים יופיעו כאות קין על הפנים
כשהחיידק הראשי יזוהה כנישא באוויר
ומחנות מיוחדים יבנו בבזק תחת שלטון צבאי
יאסרו על החולים קבלת טיפול או מגע עם עולם הבריאים
ואולם לא מהר מדי אך תקום מחאה מצומצמת קטנה
שתגנה ותתנגד בקול ענות חלוש להסגר ולהשמה

אבל לעלבון ולחוסר האונים של החולים
לכאב הנפשי הצובט אותם מבפנים
לאלו אין תרופה – אין טיפול
הכל בחוץ – חשוף פתוח לעיני הציבור
ציבור החורץ את גורל אהוביו
המכלה ידידויות/קשרים/ נגישות לחבריו
במחי-יד כמו הוא מוגן אל מול התופת הלא ברורה
בגזר הדין הסופי מול אותה מחלה ארורה

ואחרי הזיקית  יגיע הצרצר, ואחריו עוד הדרך ארוכה...
הסרטן לעומתן אוכל אותנו בשקט מבפנים
באלגנטיות מבלי להפגין נוכחות
מבלי להשפיל
מבלי לגרום לנו להיות מבודדים
אומנם לרוב הוא מפתיע באמצע החיים
גורם לנו מבוכה רגעית
רגשות אחרים של שוק – תדהמה – יאוש – כעס
ואז במדרון תלול מובילנו אל סוף המסלול
אבל עד שזה קורה הוא עובד על שקט
ואפילו גורר שינוי מהותי ביחסנו לחיים
מקרב אותנו לאמת
לקרובים אלינו באמת
לעיקר
ליכולת להחליט
להעריך את מה שנשאר מהחיים
אם זה תקווה – אהבה – חברים..
הוא מתקן את העיוותים שעד אז נראו לנו פחות חשובים
ונוגע לא רק בנו אלא בכל הסובבים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה באמת - אוהב אותך.