23.7.13

תבואו יהיה 10 !


                   חברות וחברים אהובים
10101010101010101010

עשרה קבין של יופי ירדו לעולם
תשעה נטלה ירושלים ואחד...
אחד שייט לו בשמי תל אביב
מביט מלעלה ברוגע ..אולי מחפש חנייה
ואז נשבה בקסמה של שדרת מופלאה
ומייד אושר גדול מציף אותו עד שהוא נפתח
ומתפשט לכדי שובל של ניצוצות קוסמים זוהרים
וצונח כפתיתי שלג זעירים על אדמת השדרה האלומותית

מלכים ברוטשילד חוגגים עשור !!!

בסוף יוני 2004  סיכמתי את השנה הראשונה של המיזם במילות סיום
הודיתי לכל האנשים שהגיעו להשתתף במפגשים שלנו
כל אלו , שקראו , שעזרו , שתמכו, שהיו חלק בלתי נפרד מהפרוייקט
ושגרמו לו להצליח ולשרוד שנה שלמה.
סיכמתי ונפרדתי.

בשבילי זו הייתה שנה נהדרת של עשייה ושל רעיון שצמח והפך לעשייה.
וכאמור בתום שנה נפרדתי - אבל השדרה לא נפרדה.
האנשים שהגיעו רצו עוד מהטוב הזה, רצו עוד להיפגש
לשחק , לדבר , להכיר , להתחבר
הם לא היו מוכנים לוותר
והם לקחו את הפרוייקט על גבם
זה חימם לי את הלב
וכעבור חצי שנה של משתתף מן המניין
לקחתי את מושכות ההנהגה בחזרה
אך הפעם לא לבד
הפעם עם גרעין של אנשים מיוחדים שהאמינו שיש למלכים מקום בהווי העירוני
אשים שראו מעבר לקשיים ולאתגרים והחליטו לא לעמוד מהצד ולעשות מעשה
אותם אנשים מעבירים בכל שנה את הלפיד לאנשים חדשים והגחלת עדיין בוערת.

יכולתי לכתוב גם היום שיר נחמד עם חרוזים
אבל החלטתי שאת הפוסט של החגיגות אני מקדיש לאנשים!
לאנשים המיוחדים שהיום ותמיד יהיו חלק בלתי נפרד מהאורגניזם הזה שאין לו תחליף.
ב2004 שמחתי שהצלחתי לשרוד שנה שלמה של אירועים
אבל גם בחלומותי הורודים לא האמנתי שנחגוג 10 שנים.

כבר רבות נכתב , דובר, צולם על "מלכים ברוטשילד" , אבל יושבי השדרה מכירים עוד עשרות סיפורים עירוניים וכאלה שחצו את איילון גם למחוזות זרים, זוגות שהכירו על המחצלות, שותפויות עסקיות , קבוצות ליגה , ליינים של מסיבות , שיתופי פעולה , איחוד עם  מועדונים עירוניים אחרים, מועדוני שח שקמו בהשראת המועדון הזה ועוד סיפורים פיקנטים אחרים.

למלכים ברוטשילד יש סלנג מיוחד (מי פה אחראי? , שמחתם שבאתי ..)
יש להם מלכת העונה ( גינת, דנה .ז, כרם, שרון, קטי, אירית, אלינה, דנה .ד)
יש סיסמאות שהתחילו אצלנו ופרצו לשאר המדינה ( יש זוג חזק ? )
יש היררכיה דימיונית ( ראה ערך דירקטוריון )
ויש שיר שבועי שמלטף אותנו בכל יום שלישי ומזכיר שגם היום נפגשים ועושים כייף.

והנה זה קורה אז באמת תודה לכל האנשים שעשו את זה אפשרי:
אבנר ( שאם מדברים על גחלת בוערת הוא ללא ספק האש שמבעירה לאורך השנים)
יוסי אופק ( הכח המניע את הגלגלים ) , אורן ומורן (זוג חזק), ארנון, אייל , אמיר פורת , עמוס, ענר, דנה , אסף , שגיא , אלי,  ליאור,  גור ועוד רבים וטובים אחרים.

היום אני יודע שאנחנו לא נפרדים אלא ממשיכים לכיוון חגיגות העשרים !
בואו לחגוג איתנו ולהיות חלק מהדבר האמיתי.


תוספות:
לינקים לכל הפוסטים של ימי ההולדת השונים לאורך העשור ולתמונות מכל האירועים.

תמונות
1
2
3
4
5
6
7
8
9
פוסטים
1
2
3
4
5
6
7
8
9



פרטי האירוע בפייסבוק – באדיבותו של יוסי


סרטון הפרומו לאירועים -  בבימויה של דנה דובדבן

איך הכל התחיל

איך זה התחיל:
המטרה הראשונית שלי הייתה להפגיש אנשים , להוציא אותם מהמחשבים והמסכים ולהכיר להם את עצמם. להחליף את תיקתוקי המקשים של המקלדת בלחיצת ידיים ומשחק של פנים אל פנים. עכשיו אני יכול לומר בפה מלא שהשחמט הוא כלי.

הרעיון הראשוני להרמת הפרוייקט כבר פצפץ לי בראש מלפני עשור וחצי, ראיתי איך מפגשי שחמט מתקיימים בפארקים ובאירועים פומביים ברחבי העולם ושאלתי את עצמי למה לא כאן. בתקופה ההיא בדיוק חזרתי מטיול גדול בחו"ל, וכדי לפתוח את קפה השחמט הראשון בארץ הייתי צריך סכום גדול של השקעה ולכן זנחתי את העניין והלכתי ללמוד מחשבים, אבל החיידק לא נרגע וכך בכל שנה ניסיתי לבדוק איך אפשר להרים את ההפקה הזו ולהביא אנשים לשחק שחמט בתור בילוי או חלק מיציאה.

השינוי התרחש בערב מפגש חברים בו העליתי בפעם המי יודע כמה את הרעיון בפני האנשים הקרובים אלי ביותר. עד שאחד מהם הציע לי לעשות ניסוי, פיילוט של כמה שבועות לבדוק אם יש ביקוש. מאותה שנייה הרגשתי חסר מנוחה, עלו בי עשרות רעיונות ורצונות לקום באותו רגע וליצור התחלה של משהו חדש..

וכך למחרת רכשתי 5 לוחות וסטי שחמט, אספתי כמה כריות ושטיחים ושלחתי מייל קצר לכמה חברים קרובים שיגיעו לשדרות רוטשילד  לאירוע ראשוני ומהנה.
  
אף אחד לא הגיע ! הקפצתי את שותפי לדירה דאז שאין להם מושג ירוק בשחמט לשבת ולמלא את השטיחים, והרעיון עבד, אל השותפים הצטרפו יחדה קטנה וקשיש, ועוד זוג חברים. הערב הראשון שארך כמעט שעתיים הצליח למשוך אליו 4 אנשים, אך אצלי התגברה ההרגשה שזה עניין של זמן ושהכיוון הכללי הוא מדהים. לקראת הערב השני היללתי במייל נרחב לחברים על קורותיו המשגעים של הערב הראשון, ואל השני הגיעו כבר 8 אנשים ולשלישי 15 וכן הלאה.

לאחר חודשיים הגדלתי את כמויות הערכות והשגתי שטיחים וכריות בהתאם , מכוניתי הולאמה לצורך הנושא והפכה ל-צ'סמוביל. לאחר 3 חודשים הגיעו למפגש בשדרה למעלה מ-60 איש והשמועה התפשטה בעיר. במשך אותו קיץ זו הייתה אטרקציה מטורפת וכמות האנשים רק הלכה וגדלה.

החורף לעומת זאת מביא עימו שלכת גם באיזור התפוסה, בעונה הגשומה הראשונה התארחנו בקפה רש"י ז"ל אך בשנים הבאות קפה "לוצ'ה"("כפיות" בשמו העדכני ) בבוגרשוב תפקד כמושב החורף הרישמי שלנו. בקיץ חוזרים לשדרה ובחורף לבוגרשוב. וגם תנועה זו הביאה לקבוצות שונות, קבוצות החורף וקבוצות הקיץ. אבל זה כבר לנושא מחקר אחר.


אנקדוטות:
  1. למה רוטשילד -  בדיוק באותו שבוע מכונן בו עלה הרעיון לפיילוט, נפרדתי מחברתי דאז, ועשינו זאת לייד האולמי הבימה, לאחר מכן המכתי לשוטט לי בשדרה ונהניתי מיופיה , אך כשהגעתי לנקודה המדוברת, הרגשתי שחרף הפרידה עולים בי ניחוחות של התחדשות ושל בנייה ושם החלטתי להתחיל בעשייה.
  2. למה יום שלישי – נפגשתי עם חברה קרובה וסיפרתי לה על הפרוייקט הממשמש ובא. החבר התורן שלה שנפעם מהרעיון אמר שהוא בטוח בא. רק שאקבע על יום אחד קבוע בשבוע כי אין לו כח לשנות סדרי עולם, וכך ברגע של עליצות שאלתי אותו מה יהיה היום המתאים לו ביותר ולאחר חשיבה הוא החליט על שלישי והוא גם קבע את השעה. לי לא הייתה התנגדות ואכן כך היה.( אגב הוא לא הגיע מעולם)
  3. למה שחמט – אבא לימד אותי שחמט בכיתה ב' , ולא נתן לי לנצח אותו עד שסיימתי צבא, מחושל ומלא בחשיבה טהורה, התחלתי לחפש שחקנים שאפשר יהיה להנות איתם מהמשחק ומשלא מצאתי הסתפקתי באינטרנט במשחק אל הלילה באיזה אתר נידח, אמנם זמין, אבל לא אנושי, לא חם, ולעיתים אפילו מעורר חמלה. לכן החלטתי לקחת אותו החוצה אל האוויר.

    הצטרפו אלינו ! לפרטים נוספים :
    רשימת התפוצה של עזי : chessman.levy@gmail.com
    חפשו אותנו בפייסבוק : מלכים ברוטשילד הדור החדש

9.7.13

דילמת המתנדב

  חברות וחברים שותפים
Ѡ↔Ѱ Ѡ↔Ѱ Ѡ↔Ѱ Ѡ

אני מנסה להילחם בזה
למרות שזה נגד הטבע שלי
אבל אולי היא צודקת הראשונה
(בינינו היא כמעט תמיד צודקת)
אולי אני צריך קצת לשבת ולהקשיב
לתת לאחרים לעשות , להוביל , לתת את דעתם

בכל פעם כשמגיע מייל מהגננת
כשצריך עוגה למסיבה או עצים למדורה
או להעביר חוג חד פעמי למטרות העשרה
אני מרגיש את זה גועש בי
את תחושת ה"מה הבעיה - זה לוקח לי דקה"
אני אלמד ,אני אאפה , אני אאסוף בדרך חזרה.

יש אנשים טובים בדרך
למעשה בפרספקטיבה הפרטית שלי
כולם הם כאלה עד שהוכח אחרת
אבל כשמגיע הרגע לתת כתף מתגלים העכבות
יש כל כך הרבה דברים שהתרגלנו לא לעשות
לא לעזור לפני שמוצו כל האפשרויות
לא לתרום אם מישהו אחר יכול
לא להיות הראשון שלוקח אחריות
לא להיות הראשון שמנסה ויכול ליפול לטעות
לא להיות הראשון שמציג את עצמו
לא להיות הראשון שמתקרב
והעיקר - לא להתנדב.

בכל פעם שעוברות השניות הראשונות אחרי הבקשה
ושקט קפוא אופף את הקבוצה בבושה
אני מתחיל לרעוד באי נוחות גלויה
כמו קפיץ הנלחץ עד גבול המתיחה
אני רוצה כבר לקפוץ מהכיסא
ולצעוק – אני - אני אעשה !

לא אכפת לי להיות הראשון
זה שמתווה את הדרך
הראשון שחווה
הראשון שטועה
ובלבד שאחרי יצטרפו עוד שחקני שדה
ושנוכל יחד להניע תהליך פורה
שנוכל להתקדם
להשתפר.

אבל כשתסמונת הקפיץ מתקבעת במעגל מסויים
אני מבין שסומנתי מראש להיות האדם
ועכשיו אני עוצר את עצמי ונלחם
נלחם ברעידות הפנימיות בגוף
נלחם בעווית לא רצונית בפרצוף
נלחם בזמן שעובר עד שמישהו אחר יקום
בשקט הזה שמבשר את השתלטות הכלום
שלא מובן לי מקורו
שלא נהיר לי קיומו
אבל אולי הוא מבשר את בואה של סערה
ואולי את תחילתה של תרבות מפוחדת אנטיפתית וקרה

הזמן ממשיך לעבור
מבטים משוטטים – מושפלים – בורחים
מחפשים מפלט בתוך החלל החונק
מחכים שיניחו להם מבלי לדבר
שלא יחדרו להם לרגשות
לרשימת המשימות
להתמודדות עם דברים אמיתיים
שלא יכנסו להם לחיים.

+

שדרות רוטשילד     
בין מזא"ה לבלפור
כל יום שלישי מתחילים ב 21:30

אז חיים טובים
וניפגש

עזי לוי : 0544266802

הודעות:
1) בשבוע שעבר כתבתי משהו שנגע בהמוני אנשים \חברים במקומות רגישים, אני מודה לכם על כל התגובות וההתייחסות, אני אוהב את כולכם. עלו בי מחשבות שרצו לפתח את הנושא עוד על גבי פלטפורמה כזו או אחרת אבל מסיבות אחרות נמנעתי מלעשות זאת.
בכל אופן רק להבהרה: לא התכוונתי להעליב אף אחד, וזו לא הייתה קריאה ממצוקה חלילה. ביטאתי הלך רוח שזע בתוכי זו תקופה ארוכה. אני יודע שהחיים הם החיים ובתקופה זו עושים החלטות מהותיות לגבי הזמן. יש בי מספיק אהבה לכולם ואני יודע שכולכם אוהבים אותי בצורה כזו או אחרת. תודה.
2. ב -23 ליולי 2013 זה קורה ,  מאות האנשים שפוקדים את המיזם בכל שנה יבואו לחלוק כבוד
ולחגוג 10 שנים למועדון הרחוב הכי קול בשכונה "מלכים ברוטשילד חוגגים עשור !"
אז מה מתוכנן לנו באירועי העשור :
כיאה לחגיגות עשור כרגע בתכנון 10 מיני-מתחמים !
לאורך כל החלק של שדרות רוטשילד ממזא"ה לבלפור.
המתחם המרכזי – רגיל 20 לוחות שחמט
שני מתחמי שח אלטרנטיבים ( זוגות+ חידות , סימולטני – נמצא מישהו שמוכן ונביא שולחנות בהתאם )
שני מתחמי לימוד ( כמו שיוסי התחיל שנה שעברה )
מתחם של הקרנת תמונות וסרטונים ( מקרן ומסך ) [תלוי בנקודת חשמל]
מתחם אוכל ושתיה
מתחם אטרקציה – שחמט גדול
מתחם  מוסיקה ( גיטרות ונבל להשריית אווירה )
עמדת רישום ופירסום  ( איסוף אנשים לפייסבוק ורשימת תפוצה )
וכמובן ביקורם של עשרות האנשים המקסימים שאיתנו כל השנים – יקירי השדרה , חניכיה מהעבר ההווה ואין לדעת אולי גם מהעתיד. אנשים שטעמו והתאהבו , כאלה שהגיעו ולא יכלו לעזוב וכמובן האנשים הטובים שמוכנים לעשות הכל כדי שהמועדון הזה ימשיך להלהיב את הרחוב.
ואנו פתוחים לקהל הרחה כך שכל מי שבא שיצטרף לשמחה.
וכמובן כמו כל שנה  ( וכמו כל השנה )
הכל חינם !
3) בואו להיות חלק מהאירוע הכי אינטלגינטי הקיץ הזה.
4) ואתם יכולים גם לקחת חלק פעיל – נשמח לכל עזרה או תרומה אפשרית  - תתנדבו זה עושה כייף בשכמות !
4) בינתיים המפגשים כרגיל – ואפשר להצטרף תמיד לפייסבוק שלנו (מלכים ברוטשילד הדור החדש )

5) טונות של אהבה.

2.7.13

היו לי פעם חברים

חברים הווו חברים
Ffffff   rrrrrr   iiiiii   eeeeee   nnnnnn   ddddddd

אין לי חברים.
באמת זו לא אמירה בכיינית
אפשר אפילו לסווג אותה כאמיצה
של אדם חברותי שהיה בימיו הטובים מלך הביצה
והיום מודה קבל משפחה והורים
שאין לו כל כך חברים.

חבר חבר אני מדבר
למרות שגם עם חבר טלפוני הייתי מסתדר
מישהו שמעניין אותו מה קורה איתי גם כשאני לא שולח מייל
גם כשלא אני יוזם את המהלך
גם כשמשחק לי קלף וגם שלא הולך כל כך
כזה שרואה אותי כמו שאני רואה אותו.
מה שנקרא חבר כהלכתו.

אני כבר כמעט בן ארבעים
ופרט לראשונה קשה לי להצביע על קשת רעים
אני מקיש ותוהה על רשימת טלפונים ארוכה בנייד
של דמויות שזכרונן נגוז הטשטש או אבד
רשימת פנים וסטטוסים של אנשים בפייס על הקיר
שלעולם לא אפגוש לקפה או בירה בקצה העיר

לא ביקשתי להתהדר ברשימה ענפה
וגם אני לא אוהב את הטיעון הזה של התקופה
"עוד מעט שהילדים יגדלו..."
"עוד מעט כשתתפנו מהטיפול.."
אולי נכשלתי בדבר שהיה נראה לי פשוט ביותר
או שאני צריך לעשות הערכה מחודשת למושג "חבר"

כנראה שאת העיסוק בקשרי עבר הגורמים להתרפק
כאלה שאינם משרתים בפועל את ההווה הדוחק
ניתן לשחרר או להקפיא לעשור או שניים
ולהשתמש בקשרי סביבה איכותיים יותר בינתיים
כמו השכן מהקומה השלישית וזוג הורים מהגן של הקטנה
הממלאים את משבצת החברתיות בתדירות הנכונה
בשיחות עומק ממושכות ובעניין הדדי אמיתי
שנכון לקשר שכזה יכול לספק אותי.

כמובן שיש לי קולגות, אפילו אנשים מדהימים
שהיחסים איתם זולגים גם מחוץ לחדר המורים
יש חבר שאספתי בתואר ואחד שהוא שותף לשעבר
אין לי חברה מהמילואים לצערי או שמחתי
ולצוות מהסדיר יש את המפגש החצי שנתי
ויש אפילו שיחות טלפון מפתיעות ומיילים נדירים
וכמובן את החבורה שאספתי בטרם מלאו לי עשרים
אז למה לעזאזל אני מרגיש שאין לי חברים.

האם אלו החברים העכשיויים?
האם כך נראים החיים החברתיים בואך לשנות הארבעים?
קשרים קצרי מועד תלויי מגורים ואיזורי הרשמה
חברויות פרקטיות נטולות מחויבות ונעדרות נשמה
האם קשרים אלה מחליפים חבר אמת יחיד?
האם יוכלו לעמוד במבחן הזמן בעתיד?
הגיון ומחשבה מהולים ברגשות סוערים
תהיות והקשים כפולים וסותרים
הייתי חולק את זה עם מישהו
אבל אתם יודעים...
+

שדרות רוטשילד     
בין מזא"ה לבלפור
כל יום שלישי מתחילים ב 21:30

אז חיים טובים
וניפגש

עזי לוי : 0544266802

הודעות:
1) שאפו גדול ליוסי ודנה שבאמת עושים ככל יכולתם לקדם את האירוע. אשמח מאוד עם יותר אנשים יתקשרו ויתעניינו איך הם יכולים לעזור לגרום לאירוע הגדול הזסה לקרות.
1א) כאמור האירוע הגדול יתרחש ב – 23 ליולי  ( כלומר פחות מחודש ) – והוא יהיה ענק . ואנו באמת צריכים את עזרתכם.
1ב) להלן שוב המסמך בגוגל דוקס אם קשה לכם עם טכנולוגיה – הביטו בטאבים והתקשרו אלי
2) אם אתם מזדהים ואם לא תגיבו והשמיעו את דברכם.
4)המפגשים כרגיל – ואפשר להצטרף תמיד לפייסבוק שלנו (מלכים ברוטשילד הדור החדש )
5)יאללה נסיים בחיוך.