ג'י-פי-אס-אמו

    חברות וחברים מכוונים

ßìßßëßìßàíßìßßëßìßàíìßßëßìßàí

מפה ! בשם האל, מה רע במפה  

כמה כבישים חדשים כבר יש ?!

מה חסר בשתי דקות איפוס ואיתור יעדים

אתה מסתכל פעם אחת, משנן ויוצא לדרך

מקסימום חוטף הצצונת לקראת הקרבה ליעד

אבל נשאר מחובר למקורות, לשטח

לדרך

ולא שנסעתי לאדמונית החורש או נחל בר יוחאי

מאיזה מצפה גלילי מזדמן

בסה"כ רחוב חד סיטרי בנס ציונה

בעיניים עצומות הייתי יכול להגיע

אבל ככה זה כשאתה נופל

שאתה שם את גורלך בידיו של קו סגול מפוקפק

ואני

עד לא מזמן שלפתי  מספרי טלפון מהראש כמו מהכיס

הרצתי פתקים ויומנים בזכרון אפליקטיבי במקביל

והבטחתי לעצמי על סף השבועה שפה זה נחתם

שבנקודה זו אני מתחיל והטכנולוגיה מפסיקה.

כדי להישאר חופשי ומחובר

למקורות, לשטח

ולדרך כמובן

אבל החיבור התבצע במהירויות של מגה לשנייה

וצייר לי 9 אפשרויות נסיעה עם נקודות התראה

קול רשמי הודיע לי בפעם השמינית שעוד שני מ'  אני בכיכר

ושלח אותי לשביל עפר בישוב דרוזי מגודר

רק כדי לחסוך שלוש דקות של נוף

שלוש דקות מרהיבות של רצועת החוף

והנה במרירות אני נגרר שוב ליציאה שגוייה

כמעט שומע קרחצן מהקופסא המחשבת את עצמה מחדש

נשאב ברוגז למחלף מיותר בלי היתר לפרסה

וזוכה בבונוס של עשר דקות פקק בחינם

כשלוויינים תועים משרטטים לי חלופה

גורמים לי לסטות מעקרונות שנחקקו בדם

קוראים לי לבהות במסך במקום להביט מהחלון

לנטוש את הקשר עם המקורות

לאבד את הדרך

את הצפון.

         +

שדרות רוטשילד    

בין מזא"ה לבלפור

כל יום שלישי  - כנראה ערב אחרון בשדרה

אז חיים טובים

וניפגש

עזי לוי : 0544266802

דרך המציאות:
0) הכל התחיל במוטי שבמקום לכוון אותי לבית שלו כשהייתי מאוד קרוב, פשוט זרק לי את הכתובת ואמר לי לנווט באמצע הכלום.

1)והמשיך בטלפון שבור שהשתדרג ומאישה ראשונה אחת שהתריעה שעלי להדביק את המציאות.

2) אתם יכולים להגיד פאובנציאלי...פרימיטיבי...שמעתי הכל, אבל המכשירים האלה פשוט גורמים לי לשכוח את היכולות של עצמי וואת יכולותי ולהשתעבד להמלצותיהם. קשה לי עם זה.

3) הערב הוא כנראה הערב האחרון שמזג האוויר יתיר לנו בשדרה, לאחר מכן פשוט נעבור לבית קפה.

4) זו הזדמנות נהדרת להודות לכל האנשים שדרך קבע עוסקים במלאכה הלא פשוטה בכלל והכוללת אחריות רבה : יוסי , אבנר, אייל, איתי , אורן, עמוס ואם שכחתי מישהו סליחה ומחילה.

5) לפני כיומיים פגשתי את יקירת הדירקטוריון שכיכבה לפני כ2-3 שנים כמלכת השדרה, הלו היא כרם. שהבטיחה לבקר הערב במושב הקיץ האחרון. צפו לפגישה מרגשת.

6)החופשה הענקית מאחורינו אבל זו לא סיבה להפסיק לטייל או לצאת החוצה – הים עכשיו הוא המקום השקט, המרגיע, הנעים, והיפיפה ביותר להיות בו. מי שלא רוצה לא חייב להיכנס למים, גם החוף והאוויר הם משהו בלתי רגיל.

7) עשו טובה לעצמכם ( בעיקר הורים לילדים ) עוד לא חורף אמיתי, העדיפו גן שעשועים על קניונים, מגרש משחקים על ג'ימבורי , ופארק על בית. זה רווח כפול.

8) אימרו בוקר טוב לארבעה אנשים שאתם לא מכירים, לפעמים שבירת שגרה משנה את החיים לטובה.

9 מלא אהבה.

החוזר משוביו

          חברות וחברים אהובים

ÏÐÏÐÏÐÏÐÏÐÏÐÏÐÏÐÏÐÏÐÏÐÏÐÏÐÏÐ

גלעד חוזר הביתה

עליות בבורסה

חופש סוכות

שמחת תורה

החצב והנחליאלי מופיעים פה ושם

ואפילו מזג אוויר הופך לנעים יותר בערבים

גלעד חוזר כסמל לשחרור מיוחל

בהפתעה - כפי שלא צפינו את הבאים

אביב העמים בעולם הערבי

אביב האזרחים בעולם המערבי

הקפטליזם והברבור אולי עדיין לא שרים בדואט

אבל מרוץ דהיית צבעי החיים ללא ספק מאט

ואפשר לנשום נשימה ארוכה מבלי להאנח

גלעד חוזר אולי בשביל משפחתו

אולי בשביל עצמו

אבל בואו נודה בזה הוא חוזר בעיקר בשביל כולם.

כדי שנוכל לעשות שוב את אותם הדברים רק בלי רגשות אשם

כדי שנוכל להביט במראה נטולי מבטי סלידה

כדי שנשוב ליקרים אלינו עם קצת פחות חרדה

  

והנה גלעד חוזר ברגעים אלו ממש

מכרם שביום ארור אחד סימלה הכל חוץ משלום

אל מקום גלילי שכולו מצפה בהילה לשובו

הוא חוזר במחיר שיש אומרים שהוא קשה מנשוא

ויש המהסים את השיח על הננקב עבורו

כפי שלא הביעו דעה כשצעד לגיוס

כשיצא ביום השגרתי והכל כך מאוס

בשליחות עיוורת מתוך המוצב

שליחות שממנה כמעט ולא שב

אבל גלעד חוזר

כנראה באיחור מסוכן אבל ..

אפשר לחוש פסטורליות מתחדשת ברוח גלשני המיסטרל

ניצנים של אושר מבויש המתחבא מאחורי בוקסות של דיסטורשן

להבת גפרור מאומצת שמאדה אוויר קרחוני של תקופה ארוכה

אפשר לקרוא לזה במילה ישנה ומאובקת כמו תקווה

אפשר לכנות זאת במילה משומשת כמו נחמה

אפשר לעטוף את זה באמונה

אפשר להתעלם ולעצום עין

ואפשר פשוט לשים....

אבל גלעד עוד מעט כאן

אז אולי אני מהתמימים שלא קוראים את אפשרויות העתיד

ואולי..כמו שכתב לנון בעבר –אני גם לא היחיד

ובאמת נפתח לנו צוהר של הזדמנויות

או מנת מזל מעורבת בסל של אשליות

ודיננו בסופו של דבר תלוי בהחלטות

של אנשים עם דרגות ארונות ושמות

שהם בעצם אנשים כל כך רגילים

שיושבים וקמים שותים ואוכלים

שמתעייפים וישנים ואפילו חולמים

כן – כן -  חלומות.

         +

שדרות רוטשילד    

בין מזא"ה לבלפור

כל יום שלישי  - עדיין פה עד סוף הקיץ

אז חיים טובים

וניפגש

עזי לוי : 0544266802

שמחה אמיתית:
0) ברוך שובך גלעד.

1) כשכתבתי את המייל בשבוע שעבר עדיין לא היה ידוע על העיסקה, אבל בערב השדרה רחשה – אין אחד שלא התרגש – שלא תרם דעה – כולנו הרגשנו את מה שהרוב הכולל חש – סגירת מעגל – שמחה והתרגשות אמיתית – וציפייה- ים של ציפייה.

2) עד עכשיו, בעודי כותב שורות אלו ( כמה שעות לפני השחרור הממשמש ) איני יכול להרדם מרוב התרגשות, כמו מחוסר אמונה שאכן הגענו לרגע, לקו הסיום.

3) זה המקום גם להכות על חטא ( שכן יכולתי שלא לכתוב זאת בכלל ) אבל לא האמנתי בדרך המאופקת של המשפחה המדהימה הזו – לא פעם כתבתי פה שצריך לעשות יותר – שצריך אפילו לפנות לאפיקים לא נעימים. אבל הנה אני מוריד את הכובע – מודה ומתוודה שטעיתי, שהתבדיתי בחוסר אמונתי באשר לאחוזי ההצלחה של אותה דרך שקטה, אצילית , מאופקת וקשה.

4)אחרי הספקות של שבוע שעבר – אולי אפשר להסיר את העלטה..

5) מ- 8 בבוקר אני צועד את צעדת ירושלים בחיק המשפחה – לכן המייל הזה מגיע מוקדם מן הצפוי.

6) ממש בקרוב – כנראה מעוד שבוע או שבועיים כבר נתארח במעון החורף השנתי – על פניו נראה שזה יהיה באותו מקום בבוגרשוב כבשנה שעברה.

7) אוהב אתכם באמת  -ואחרי תקופה ארוכה שלא נדנדתי לכם אני חוזר ומבקש – אנא הגיבו – הגיבו ואימרו את דעתכם  - כולם רוצים לראות / לקרוא / לחוות  בדיוק כמו שאתם. אז זרקו מילה.

8) מי שנתקל בבעיות טכניות שפשוט יעשה לי ריפליי ואני אכניס אותה לאתר.

9) איזה עם  אחחחח איזה עם.

10) חג שמח ובשורות טובות לכולם.

שָׁר עם תיק

    חברות וחברים מתוקתקים

Tic Tic Tic Tic Tic Tic Tic Tic Tic Tic Tic Tic Tic

נפל עלי תיק ענק

אפור מרופט ובלי רצועת נשיאה

כזה שהריצ'רצ'ים בו רצים על ריק

ושתי ידיות קטנות מחוברות לו לבטן

שבכל תנוחה אפשרית ההרמה שלו תגרור סבל

אני אומר נפל אבל בפועל ציפיתי בחוסר מנוחה לבואו

זה אותו תיק שקיבלנו בירושה מחברתה לפני שנים

כשנבטי התאהבות לבלבו בצווארונינו הרווקים

כשהיינו מוכנים לספוג כל גחמה בחיוך

אפילו אם היא משוללת הגיון עד גיחוך

אבל לגרור טעות כזו להמשך המשוואה ?!

היו פעמים שקמתי חוצץ והצעתי חלופה

אך זה הסתיים במחטף כואב וחמור הבעה

"זה לא שחסרות אלטרנטיבות"  הצבעתי בתמיהה למחסן

הרי בכמות התיקים שברשותנו ניתן ליצא לסין וקזחסטאן

אבל כמו תמיד אחרי הכניעה מתחילים החיים

אתה כבר לא שואל למה ללילה רומנטי בצפת חייבים ארבעה תיקים

או למה מתלוות אליהם שש שקיות שלא נכנסות לתא המטען

וחייבות להפריע ברגליים ולהתאכלס מקדימה מפאת כבודן

וכבר לא עולה השאלה למה לא נחליף את כל אלה במזווודה

בקהות החושים האופפת אותי בסוחבי את המשא

עולות בעיני רוחי תמונות ציניות של אריזה

ואת הראשונה חוככת בדעתה בבחירה

"מממ...זה נוח מדי , ובתיק הזה אין שום חור..

לאלו יש כתפיות עם ריפוד ו...או הנה הוא...האפור"

ועוד נמשכת הסחיבה הכואבת ונפשי כאילו מחייכת

כשזיכרון נערות ישן מוריד אותי מאוטובוס לחופי אילת

חמוש בכובע , שטר כסף קטן וחולצה אחת להחלפה

בלי דאגה היכן אשן, אם יהיו מקלחות-כרטיסים-טמפרטורה נכונה

רק עם תקווה אחת גדולה שאספיק להגיע בזמן להופעה

הכיצד התדרדרתי בתוך עשרים שנה

מ-light traveler   לנושא הכבודה

מחוסר נחיצות בחומר מיותר

מערכי צריכה מועטים כמוסָר

אֶלֵי תיק מאוס עגום ואפרפר.

         +

שדרות רוטשילד    

בין מזא"ה לבלפור

כל יום שלישי  - עדיין פה עד סוף הקיץ

אז חיים טובים

וניפגש

עזי לוי : 0544266802

בסוכה:
1) סתיו ? ספק  סוף קיץ

2) סוכה ?  ספק שאריות של אוהל

3) עדיין בשדרה ? ספק מחפשים מחסה

4) שלום ? ספק דו צדדי

5) שמחים ?  ללא ספק.

הכתם

חברות וחברים מתוודים

︡︠︡︡    ︠︠︡    ︠︠︡    ︠︠︡   ︡︠︡︡    ︠︠︡    ︠︠︡    ︠︠︡   ︡︠︡︡    ︠︠︡    ︠︠︡    ︠︠︡   ︠︠︡

"לא עם אקונומיקה! " התריעה הראשונה בבהלה

אך רוחי התזזיתית כבר לא תלתה תקוותה בדבר

סגור הייתי בדעתי להוריד אותו ויהי מה

כאחוז אמוק מתחתי אותו בידי האחת

וביד השנייה שפשפתי עד גבול הקריעה

הכתם המוזר הזה אפילו לא שינה גוון

"מה זה ?! לכל הרוחות " התפלצתי בקול

לא רק שהוא לא יורד הוא אף מאיים לגדול

ניסיתי תחילה באורך רוח להמיסו בסבון מיוחד

לחכות קצת אולי יתחיל להתעמעם לו לבד

אך משזה לא התרחש נכנסתי לפעולות יזומות

והקפאתי אותו בחומץ לשתי יממות

מיותר לומר שחוץ מריח רע ובחילה

הכתם רק הוסיף על אימרתו מן הילה

מייד השטחתי אותו בין שני בדים נטולי צבעים

וגיהצתי תוך שינון פסוקי תפילה והגברת האדים

למה אתה מסרב להתאייד העמקתי לשאול על סף בכי

מתחנן אליו מנטל שרירי, מרפיון ליבי , מתוכי

אבל עקשנות היא שמי השני לכן אזרתי כוחות במתני

תפסתי-גילגלתי-טבלתי-גירדתי-סחטתי עד בלי די

השריתי בחלב לפי עצת סבתא עתיקה

זריתי אבקות ותמיסות בלי הפסקה

ייבשתי בשמש עד איבוד הדעת

עד תצא נפשי המתפקעת

אבל הכתם כמו הפך לחלק מהחומר שכבש

שינה את המולקולות ותפס אותנטיות של ממש

כזכרון נצחי למשהו שאיני רוצה לזכור

לשקר שהאמנתי שיישאר מאחור

שלא ישרוד את מתקפת החורמה

וייקבר מעבר לחומה.

+

שדרות רוטשילד    

בין מזא"ה לבלפור

כל יום שלישי

אז חיים טובים

וניפגש

עזי לוי : 0544266802

שנה חדשה:
0) בזמן שכתבתי את הטור בבוקרו של יום, נזכרתי בשירו הנודע של אבידן "הכתם נשאר על הקיר", ואם כבר להתלות באילנות גבוהים מאוד, אז בו.
- מעט הופתעתי לגלות שגם אבידן הושפע ממשורר אחר ברטולד ברכט / כתובת בלתי מנוצחת.
- האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם ( מסכת אבות )

1) השקרים שאי אפשר לתפוס אתכם בגינם הם השקרים הכי קשים , אלה שאתם כבר מאמינים בקיומם הטיבעי, אלה שהתרגלתם אליהם, שאתם חיים אותם. אמרנו זמן לחשבון נפש ? נראה אתכם.

2) הסתיו נותן את אותותיו, משבים נעימים של רוחות קרירות מסמלות את התחלתו, והנה נזרקת לה לאוויר אותה מחשבה נושנה, איפה נבלה את החורף הבא ?

3) באין הצעה טובה ובדוקה כנראה שנחזור לבוגרשוב , למקום הנעים של שנה שעברה. אווירה מוארת ונעימה מחירים הגיוניים ובעיקר קבלת פנים חמה.

4)תודה לכל החברים שטרחו והביאו תקרובת לראש השנה בשבוע שעבר, נהניתי להרים כוסית יין ולהתברך עם הנשמות של בשדרה בברכת שנה טובה.

5)היו אמיתיים

6)העריכו את החיים.