27.1.09

סוכנת ביטוח מתוקה


חברות וחברים חכמים
?#$?#$ ?#$?#$ ?#$?#$

המשכתי להנהן.

היא קלטה את מבוכתי
וכרגילה למבטים סתומים
שלפה דף חדש ומשכה בעט עמודות ומספרים ביניהן
הקווים שורטטו במהירות הגבוהה בה דיברה
תוך שניות קוזזו אחוזים מהסכום ועברו עמודה
מתחתיהם עברו קווים ומילים לפי החוק משנת תש"ס

המשכתי להנהן.

זו לא בעיה , תעקוב אחרי הסיפור ותבין הכל
סך כל הפיצויים שהפרשת לקרן הצמודה נמצאים בעמודה המרכזית
מימין מופרש האחוז הפטור ממס, ומשמאל אתה משלם מס שולי
רק שאצלך ההקצבה הייתה יותר להוני ופחות לקיצבה
מה ששם את הסכום בפני האפשרות הקורצת של פריסת מס
לפי חישוב אפשרי של משכורת עתידית הנמוכה מגובה המס לאותה שנה
אתה מבין ?

המשכתי להנהן.

זה פשוט ! חוק המיסוי הטרי מלפני שנתיים
גורס שלא יהיה רווח נקי מההפרשה הלא ביטוחית
לחלק שמתקבל בפנסיה בתשלום מיידי מבלי לשלם מס נומינלי
אתה קולט ? מה שהמעסיק השקיע בנתח הקיצבה
מונע ממך לקבל את כל הבלאם גלופ שלונפ...
טריפו ..אש ..פוז...בית...חול....ימ...

הפסקתי להנהן.

חיצים עם מספרים שליליים ואחוזים עם ראשי תיבות
הזכירו לי יותר  חקירת פונקציה מעריכית של מספרים מרוכבים
רק שעם האחרונה אני יותר מסתדר וגם אם לא
זה נשאר על הדף ולא מופחת לי מהפיצויים
וזה קורה בכל פעם שהסוכנת קובעת לי פגישה
אני מבטיח לעצמי שמעכשיו , אני מקשיב ומבין הכל
אבל מהר מאוד מגיע הקטע שאני מתחיל להנהן

עד שאני מפסיק.

זה קורה בדיוק כשהיא עוברת את כמות הזכרון שהקצבתי
לשמירת מידע חשוב ולא מעניין בעליל.
ואין פה שום מקום לבושה או לבהלה רחמנא ליצלן
גם תואר במחשבים לא מהווה פתרון או גלגל הצלה
כי כמו ברפואה,  יש להם שפה שונה והם רוצים לשמר את זה כך
זה הכח שלהם , העליונות , הדרך הסלולה לעמלה.

חזרתי להנהן.

נשבעתי בתוכי ללמוד את החומר עד המפגש הבא
הודיתי לה על הכל ובירכתי אותה לשנה חביבה
ומבלי להניד עפעף חתמתי לה על כל המסמכים
במקומות  שהיא סימנה לי בעפרון איקס קטן
חמודה, רצתה שלא יהיה לי קשה, פשוט נשמה..
+

  נפגשים  בלוצ'ה ("כפיות")
  בוגרשוב 33  משעה 22:00
  אז חיים טובים
  וניפגש

עזי  -: 0544266802

אחרי הסוף:
1)      כל הסוכני הביטוח אותו דבר – תמיד הם יגידו:"זה פשוט מאוד", "מכאן זה כבר קל להבין", "זה ברור לא ?" ...ואן הם כל כך מסודרים , למה הם לא באים מוכנים עם פלט מחשב עם כל החישובים? למה הם צריכים תמיד לשלוף דף לבן ולצייר עליו איזה מליון דברים עד שהדף מתבלגן לגמריי אז הם שולפים דף אחר כדי לסכם.
2)      יוסי אופק המלך שמקומו בדירקטוריון מקבל תנופה, עשה מעשה ופתח קבוצה ל"מלכים ברוטשילד" בפייסבוק, אל תשאלו אותי , אני לא מבין בזה כלום. אבל הוא שכנע גם אותי לפתוח שם מנוי. אז משבוע הבא יהיו יותר פרטים על מה ואיך ( ברגע שאני אבין מה זה אומר )
3)      פשוט כייף צרוף מה שקורה במפגשים לאחרונה, קשה לבחור עם מי לשחק, ההיצע הוא מטורף , ואם אני אצטט את יוסי מהסעיף שעבר אז מהשבוע תוחזר המצלמה לחיקינו ותמונות יתעדו את האווירה הכייפית הזו.
4)      ואם השמש לא מספיקה לכם לשחרור אנזים האהבה אז מה כן ?? אמנם קצת באסה שאין גשם וכל החארה הזה אבל אישזו שמש ? איזו אווירה , איזו שמחה, צאו במחולות ושירו שיר חזק ( לאר רק במקלחת)
5)      מזל טובים מגיעים לחושנית (ממציאת התגובות הסדרתיות)ובעלה על לידת התאומים וכמובן ( חם חם מהתנור ) לרווית וירון על הלידה הראשונה...נשיקות ואהבות.

20.1.09

סדר חד כיווני


חברות וחברים מסודרים
‘‛"’ ‘‛"’ ‘‛"’ ‘‛"’ ‘‛"

אני אוסף את המעיל שולף את המפתחות
חובש כובע ומוכן לצאת החוצה
במבט מהיר לאחור, שנייה לפניה הדלת
אני קולט את הספרייה המבולגנת

בובה תלוייה עם הראש על הורג זבובים
שתי מאפרות עמוסות כסף קטן וברגים
גומי לשיער, שעון מקולקל, שלושה דומינו וקוביה
את כדור הטניס מסתירים חפיסת קלפים ועוגיה

אני חייב לפנות באחד הימים איזו שעה שרירותית
ולהחזיר את סדרת הספרים לחזית
רק שהבעייה עולה בעיקר כשאני יוצא לשלום
ולא כל כך מפריעה בשגרת היום

אותה בעייה יש עם ערימות המסמכים לייד המחשב
הם פשוט גדלות בקצב שמפחיד להתקרב
חיות שם קבלות בצוותא עם משכנתא ודוחות
תחת קורת גג עם פקסים, הדפסות וברכות

והאמת שלולא היה מתרחש מדי שבוע או יותר
חיפוש קדחתני לאיזה מסמך שורר
לא הייתי מתעסק עם התחום האפור
ובטוח לא משחרר הצהרות שאסדר אותם כשאחזור

אבל בדיוק כשאני ממהר  להספיק
ונכנס לאוטו עם תשע שקיות ותיק
אני נזכר בהטחה חוזרת מהשבוע האחרון
שחלל האוטו חייב לחדול להיות אשפתון

בקבוקים ריקים שמרעישים עם מובייל ישן
דוחקים חוברת תשבצים מגולגלת להינעץ בפותחן
מפת ישראל נצמדת לכרטיסי הצגה משבוע שעבר
עם חליל, מוצץ, שמיכה , זוג גרביים וצופר

אני דוחק נשימה ארוכה למושב האחורי ונזכר
איך התחייבתי לכך גם בשבוע שעבר
והפעם אני אפילו כותב פתק ושם אותו על המושב
לייד פתק כתוב אחר שאני קולט עכשיו

ואז ברגע של התגלות  אני קולט שהתסכול הוא חד כיווני
הדברים מפריעים לי אך רק בהלוך ולא בכיוון השני
המסמכים הספרייה והאוטו נראים לי לגמרי רגילים כשאני חוזר
כך המשכתי בנסיעה רגוע ומבסוט שהוכחתי למה אני לא זוכר.
+

  נפגשים  בלוצ'ה ("כפיות")
  בוגרשוב 33  משעה 22:00
  אז חיים טובים
  וניפגש

עזי  -: 0544266802

בתנור:
1)      רבים שואלים אותי  לגבי המפגשים, אז התשובה היא כן !
2)      והשאלות לתשובה הן:
a.       זה עדיין ממשיך?
b.      זה פתוח לכולם ?
c.       זה בחינם?
d.      יש מכל הרמות?
e.       אפשר ללמוד, כלומר אפשר להגיע גם אם לא יודעים כלום?
f.       מגיעים הרבה אנשים ?
g.      גם בנות?
3)      גם בשבוע החולף הגיעו המון אנשים, כל כך הרבה שמלאנו את החלל הפנימי והחיצוני. אפילו כל כך הרבה שאני אבקש משהו בסעיף הבא.
4)      אז לכל אלו שקראו את הסעיף הקודם, אני מבקש שמי שיכול להביא שעונים ועוד סטים של שחמט, זה יכול לעזור כי מגעיים ממש הרבה אנשים ואין לנו מספיק.
5)      השבוע אאחר קצת למי שזה מעניין אותו..
6)      מייל זה ניתן להעברה. לשמירה, לעיון חוזר ולגריסה - ומי שרוצה להצטרף לרשימת תפוצה שילחץ כאן.
7)      תודה לכולכם על מי שאתם.
8)      השבוע פרשת שמות למי שמעוניין.
9)      שישיה שבוע שקט.

13.1.09

בגדים שורדים


        חברות וחברים יקרים
∆≈∆≈∆≈∆≈∆≈∆≈∆≈∆≈∆≈∆


לפני שבוע התחיל להיות פה קור אמיתי
אחרי שלושה חודשי חורף מזוייפים
נסיעה על קטנוע לוותה באיום מקפיא
של נשירת איברים חיוניים

החלטתי שלא עוד
ורצתי בדילוגים לחדר הארונות
שזה בעצם חדר השינה\העבודה\המחסן
וחצי מהמרפסת עם ארון קיר ישן

הגיע הזמן לשדרג את המראה עם איזה סוודר מתאים
חשבתי ומייד טיפסתי בששון לאחרון השלבים
נתקל בדרכי במדי ב' מוכנים לכל פעולה יזומה
אך במקום בצו השעה הותקלתי בצו האופנה

וכך בעודי נוטל ערימה מצחינה של בדים
שבחורף שעבר קראתי להם בגדים
ומחזיר אותה מגלות ארונית ארוכה
אני עוצר, מריח ומשתהה לדקה

ועוד לפני שאני מעביר את הרפרטואר הקיצי הקצר
אל עבר המדף הקיצוני המנוכר
אני שואל את עצמי
מה לעזאזל לבשתי בחורף שעבר ?

מי שמכיר את אמרותי בתחום האופנה
יודע ודאי שאין אני נמנה או נכנע
לחוקיה המתעתעים הרדודים והנלעגים 
ובתוכי אף בז למותגים

אבל אין הצדקה למה שראו עיני באמצעים לא מזויינים
ערימת חוטים שאיכשהו נקלעו אחד לשני בכל מיני אופנים
מנסים להרכיב שרוול לשכמייה ולקרוא לעצמם אפודה
שגם בשוק צוענים במיקרונזיה  היו מושכים הרמת גבה

נותרתי לעמוד משתומם לתומי על הריטואל המוזר
מנסה להיזכר אם גם בשנה שעברה הוא שב וחזר
וכדרכי בקודש שלפתי מהערימה את החולצה הראשונה
וקבעתי באחת, אני גבר, אני יכול למשוך איתה לפחות עוד עונה.

+

  נפגשים  בלוצ'ה ("כפיות")
  בוגרשוב 33  משעה 22:00
  אז חיים טובים
  וניפגש

עזי  -: 0544266802

בתנור:
1)      או שזו קנוניה נגדי או שלאישה הראשונה יש יד בדבר, אבל משנה לשנה כמות הבגדים השורדים את החורף בארון הולכת ומתמעטת. – נושא למחקר !
2)      תודות  ענקיות לכל המברכים ששלחו מילים מהלב  בהערכה ואהבה, חיממתם את הלב.
3)      המערכה נמשכת ולצידה וזה מחמם לראות אנשים עושים דברים טובים אחד לשני – כי אפשר ! כי זה יש טוב בעולם ! תקראו לי נאיבי או בכל שם אחר אבל עם ישראל מתעורר כשצריך ומוכיח ש"כל ישראל ערבים זה לזה" כה לחי.
4)      בשבוע שעבר הגיעו המון חברים , אפילו יותר מהרגיל, יש אומרים שרק ארנון ואסף היו חסרים להשלים את התמונה הכוללת של הדירקטוריון על כל רבדיו.... אולי הלילה זה יקרה. איזה כייף.
5)      מייל זה ניתן להעברה. ומי שרוצה להצטרף לרשימת תפוצה שילחץ כאן.
6)      תנו באהבה
7)      תנו בתקווה
8)      תנו באמונה
9)      ותחזיקו ידיים, בעיקר בחושך.

6.1.09

יומולדת - 4


חברים וחברות – חיילים וחיילות
=>=>=>=>=>=>=>=>=>=>
קשה לכתוב ביום כזה
אני קורא את החדשות
ורעיונות שהיו לי אתמול
משנים צורה, משמעות וכיוון.
ננסה בכל זאת.

                      +

בחופשה הראשונה אחרי מלחמת יום הכיפורים
אבא שלי חזר מהחזית לבית החולים
כָמֵהַ לראות את אישתו היולדת ואת בנו הבכור
שלפני ימים ספורים הגיח לאוויר העולם  וראה אור

מאוחר יותר בבית, מעט לפני שחזר למערכה
החזיקו ההורים את העולל וחייכו זה לזו באהבה
ממלמלים שאולי בעוד עשרים שנה המלחמה של היום
תקנה לילד חיים שלווים ושלום

הדור שלהם יגרום לטירוף הזה להיגמר
הדור הבא יהיה ללא ספק דור אחר
הוא לא ילבש מדים ונשק רב עוצמה
ולא ישכב בפחד בשוחה באדמה

אחרי ששה עשר חורפים בין שלום להפוגה
חגגתי את היומולדת עם ערכת מגן צמודה
לא כל כך מבין מה יש לפחד באזעקה
אבל במקביל מתחיל לחוש את המועקה

אותה מועקה עמוקה של חוסר אונים
שפקדה את אותו מועד חגיגה אחרי תשע שנים
תפסה אאותי למוד נסיון קרבי באדמות רחוקות וקרובות
אך עדיין פעור פה מול אוטובוסים מפוצצים וגופות

ואני לא בוכה על זה שהבטחתם יונה ועלי זית לרוב
הייתם צעירים וקיוויתם עבורנו שיהיה טוב
היום אנחנו הורים
מפוכחים וערים

יודעים שגם אם נלחם ונגן ונרצה באמת לשנות
בפחות משני עשורים אתם תחזיקו רובה בין כוונות
וכל היופי האהבה הערכים הטובים והתום
יכנסו לצ'ימדן ויסעו אתכם לצבא בכל יום ראשון


ומגיע עוד יומולדת מהול בימים של קרבות
רגשות של אב וילד המעורבים בבליל של מחשבות
יצירתיות וקדמה משופשפים בחרבות
אלו חיינו שמחה ואור בצל המלחמות.

+

נפגשים  בלוצ'ה ("כפיות")
בוגרשוב 33  משעה 21:30
אז חיים טובים
וניפגש

עזי  -: 0544266802

זה לא הסוף:
1)      כמו שאמרתי כבר למעלה, זה לא קל לכתוב, להיפגש, "לבלות", אבל בין תמיכה, עזרה ואהבה אמיתית שאנו מביעים לחיילי צה"ל ותושבי הדרום, יש את הקטע הזה של לחיות. חשוב להתחזק ולחזק אחרים.
2)      באותו נושא, ניתן לעזור ולתמוך ביותר מדרך אחת, אירוח משפחות או יחידים מהדרום, תרומות כספיות, סיוע הדרכתי, חברתי, תמיכה סיעודית ונפשית...צריך רק להרים את הכפפה.
3)      פעם זה אני ופעם זה אתה.
4)      כמו בכל יום שלישי אנחנו ממשיכים את הפגישות בערבים, מתחממים עם סיידר חם וחברות רקומה של כל באי המפגש. בשבוע האחרון הגיעו אנשים חדשים , למדו, שיחקו ונהנו. מומלץ להשתחרר מהשגרה ומכל מה שקורה לשעה קלה או שעתיים.
5)      אתם יכולים להעביר את המייל הזה לכל מי שבא לכם, גם לכאלה שאוהבים לקרוא וגם לאלו שרוצים לדעת איפה משחקים בחינם ומתי. ומי שרוצה להצטרף לרשימת תפוצה שילחץ כאן.
6)      אז כן , השבוע נחגג מה שהתחיל לפני 35 שנה וטובי המומחים לא יודעים עד מתי זה ימשיך
7)      וכהרגלי אני מוסר מזל טוב לכל חוגגי ינואר שאני מכיר ויש הרבה כאלה, אז סליחה אם שכחתי מישהו, הרשימה פשוט גדלה כל הזמן: ערן לוז, יהלי אנג'ל, יפעת אחותי, עדי לידר, גילי וניר גליקמן ,אפרת פורטיס, אמא שכמוה יש רק אחת בגלקסיה, מור פנגס, ליאור אלחדף,רון גלעד וחגי אברהמי.
8)      העריכו את מה שיש לכם ביד.
9)      אוהב אתכם באמת.