26.7.11

מה טובו אוהליך

חברות וחברים יקרים

[מצטרפים חדשים : כאלה שמקבלים את המייל בפעם הראשונה]
הובטח לכם בכל שבוע שיר חדש ואכן תקבלו ! והנה ההוכחה

רק שדְבַרַי השבוע  אילצוני להמנע ממבנה לירי וחריזה דמגוגית.


הפקיעו לנו את השדרה
ולמרות ההשתלטות - ליבי שמח עלי.
ראשית השדרה מעולם לא הייתה שלנו.
שנית, אם כבר הפקעה אז שתעשה ע"י גורם צודק ולא ע"י נציגי המשלט
(העירוני או הארצי לא נכנס לדקויות)
האוהלים במחאה עברו את בלפור - עברו את מזא"ה עברו אפילו את הרצל.
המחאה שהתחילה כמחאת דיור צודקת ובהדרגה תתרחב (הלואי) למחאה כוללת כנגד קושי המחייה בארץ – קושי אותו האדם הפשוט כבר הפסיק להרגיש– האדם מן השורה - ממעמד הביניים – המשרת בצבא – הנלחם לסגור את החודש – הנאבק במיסים ובהתייקרויות חדשות לבקרים – המנסה לג'נגל בין חינוך ראוי לפשיטת רגל – בין פרנסה מכובדת למימון קירות – אותו אדם הפסיק להרגיש את הקושי כי הוא כבר קהה חושים, כי הוא כבר רגיל שמעלים לו את הרף , כי אין לו זמן להתלונן, וגם אם היה לו,הוא לא היה יודע לאן להפנות את הכאב ובפני מי,ובעיקר כי הוא איבד תקווה.


אני שברוב הפעמים לפני שאני מתלונן, משתדל להתמודד, למצוא פתרונות יצירתיים, למצות אלטרנטיבות, לשנות הרגלים וכו'.
לא קמתי להצטרף בצורה עיוורת ואף לא התעלמתי מן הבקורת (האישית-פוליטית-חברתית-מוסרית) שגאתה בי מיידית עם תחילת המחאה. 

לכן ירדתי לשלוש שעות תמימות של חוויה עמוקה בצפון השדרה
(אותה שדרה שהיא לנו בית כבר 8 שנים ).
ואת התחושה אעביר במילה אחת ואודה ש: התבדיתי.



וביותר מילים – הרגשתי צביטה בלב, על כך שבשל פרנוס ותחזוק משפחה עם עוללים איני יכול לעבור לאוהל כבר עכשיו. על כך שהתרומה שלי מתחילה באיחור של שבוע. על כך שהציבור הנכבד הזה עושה בשבילנו את תחילת העבודה, הוא מנסה לייבש את 'החולה' של התחלואה החברתית הנוכחית, הוא נוטע את האקליפטוס הראשון, ואם אנחנו נעמוד בצד ונראה אותו טובע תוך כדי נסיון, היתושים והמלריה השלטונית יחזרו אלינו בגדול.
אז אין פתרון מיידי ! אין הצעה קונקרטית ! אין מצע מסודר !
אבל יש פה קריאה לעזרה – יש פה מצוקה אמיתית – יש זעקה לשינוי המגמה
ואל לנו להיות אדישים.

מעולם לא כתבתי פה משהו פוליטי
מעולם לא השתמשתי ברשימת התפוצה הזו כבמה לשימושי האישי או לשימושם של אחרים.

אך כשההר בא אל מוחמד ולמוחמד אין מקום אחר ללכת אליו, אז מוחמד צריך להחליט אם להיות בת יענה או להצטרף למחאה הכל כך צודקת בעיני.
זה כבר לא רק דיור.
זה אופן החיים בארץ .
זו שיטת המסחר .
זו דרך החינוך .
זו התנהלות הרפואה
זו תשתית המשפט
ויותר מכל זה העדר הערכים העליוניים שעליהם נבנתה המדינה
[ שוויון  - הדדיות - כבוד – אנושיות ] .


האוהלים נכנסו למרחב הקבוע של המלכים – וכמלכים אנחנו נתנהג בהתאם.
נצטלב עם יושבי האוהלים – נשתלב במרחב המחייה – נשתף אותם ככל שהם ישתפו אותנו.
הם זה אנחנו.
נבוא באהבה וננסה להעביר את הערב ( אולי הכי מוזר שעשינו עד כה ) בשלווה.


                    +
שד'
(לו הייתי) רוטשילד
בין מזא"ה לבלפור  או בכל המרחב הנתון שיתפנה עבורינו
אז חיים טובים
וניפגש

עזי  -: 0544266802

על הרגליים האחוריות:

1.      אין לי מושג מבין 550 האנשים שמקבלים את המייל שלי בכל שבוע מי שייך לאיזה מעמד או לאיזו שכבה חברתית – אבל שנים כשאני חותם את דברי ב"חיים טובים וניפגש" אני משתמש בסוג של אמונה שאכן שפה יוצרת מציאות.  והיום כדי להגיע לאותם חיים טובים עליהם אני מברך אני מרגיש שעלינו להילחם.
2.      כמו שכתבתי – המפגש מתקיים – בתוך המאהל – בין האוהלים – במרחב הכללי – או בכל מקום באיזור הנתון שנוכל להתחלק בו עם היושבים.
הציוד אצלי ואגיע איתו בסביבות 21:30.
3.      חגיגות שמונה השנים היו מעל ומעבר למצופה – תודה לכל המשתתפים – התורמים – המעצבים והמתעדים – שאפו לכולם !!
התגובות היו כל כך מפרגנות – הרבה אנשים הצטרפו אלינו וניכר שיצרנו באזז הכרותי עבור רבים שלא הכירו את המיזם.
4.      תמונות ותיוגים ניתן למצוא בלינק הזה
5.      בד"כ בשבוע שאחרי יומולדת מצטרפים אלינו הרבה אנשים חדשים ונוצר מצע להתחדשות ולשיתוף המוני – החווייה הספציפית הזו כנראה שקצת תתמסמס השנה או לפחות תדחה בשל המצב.
6.      לא חייבים להגיב – יותר חשוב לקום ולעשות.
7.      אשמח לקבל ולשקול כל הצעה לשיתוף פעולה או הרתמות חברתית כלשהי.
8.      שבוע הבא – שיר חדש – עלי – תשארו איתנו.
9.      באמת אוהב אתכם – לא צוחק.

2 תגובות:

  1. הצעקה החברתית היא אמיתית וחזקה.
    וזה לא משנה אם אתה סטודנט , חייל משוחרר, אם חד הורית , גמלאית או אב לשלושה, אין לך סיכוי הוגן להתקדם!
    אתם יכול להיות:
    שופטים , רופאים , מורים, עוזרים סוציאלים , רפתנים, חקלאים, עורכי דין, ארכיטקטים, גרפיקאים, תאורנים, פקידים וכן , גם הייטקיסטים (העבדים המודרנים) , זה לא ממש חשוב לא תוכלו לברוח מהמרדף האינסופי לסגור את החודש.
    ההורים שלנו (שיהיו בריאים) הצליחו לחסוך עבורנו סכום סמלי בצד ליום סגריר, בתקופתם לרכוש דירה הייתה משימה אפשרית.
    אנחנו נלחמים על לשכור דירה !
    על להתפרנס בכבוד
    על חיי חברה ערכיים
    על חינוך ראוי.
    אין בידינו את האפשרות לחסוך עבור ילדינו ליום סגריר.
    אנחנו כבר ביום סגריר !
    אם לא נשנה את מזג האוויר במדינה הזו נחיה פה בחורף תמידי.
    בעלטה.

    השבמחק
  2. למלכים ברוטשילד
    כל הכבוד לכם
    אני מסכים עם כל מילה שכתבתם
    כל הכבוד למלכים - ארחו את יושבי האוהלים ואני בטוח שיהיה לכל אחד מה ללמוד מהשני
    שחמט זה לא רק משחק - זה גם תקווה לעתיד טוב יותר, שלו יותר, רגוע יותר. וגם דבר שאנחנו עושים למען הילדים שלנו.

    רן ברנפלד
    אתר השחמט הישראלי
    www.ichess.co.il

    השבמחק

תודה באמת - אוהב אותך.