24.5.11

בינה מלאכותית


חברות וחברים מקבילים
ЖɞЖɞЖɞЖɞЖɞЖɞЖɞЖ

אולג הגיע כנראה לפני ולפי הערכות ישתחרר מחר
"כמו אוכל של בית סוהר" ניסה לומר לי מתוך לחי נפוחה
ידו הודפת את המגש על הדרגש בביטול מאוס
"גם אתה עקירה?" שאל אגב השענות איטית על המיטה
לי יש זיהום , עניתי בקצרה , אולי מחרתיים יעקרו

אולג בן גילי, גר בהצליה בדירה עם שותף
את ילדו שנשאר באוזבקיסטן לא ראה קרוב לעשור
גופו בנוי לתלפיות ואת השוואת ארוחת הבוקר למזון הכלא
הוא לא מבסס רק על אנלוגיה ספרותית
לפרנסתו הוא בונה דקים בנמל הישן או מנהל חברת הובלה
זה מאוד תלוי בעונה
"יום בלי הובלה ושרירים שלי כואבים בגוף"
הוא מצביע לכיוון האגן " פה איך קוראים לזה..."

את דבריו קטעה אנג'לה ארגנטינאית מבוגרת ועייפה
שהגיעה גם היום באוטובוס מדרך לוד בדרום העיר
וכרגע מניפה ומשחררת במכניות עיוורת
את חוטי האינפוזיה המשתלשלים, מתיזה בהם חומרים
כורכת שרוולי לחץ מתנפחים ומנתקת צפצופים אדומים
ואז כאחוזת דיבוק תוקפת בחוסר זמן מופגן את לוחות הניתור
ומצליפה במידע כללי ומדוייק המדווח לכל רופא תורן מה פה הסיפור

את חפיפת הצהריים העבירה אנג'לה לטטיאנה באיחור מה ובלקוניות קלה
קרוב לשעה לאחר שאולג עזב והותיר לי שני בקבוקי שתייה
טניה (בשמה המקוצר), מטר שישים, פני תינוק, תספורת קארה שחורה
חייכנית תמידית והאחרונה מבני ביתה שנשלחו לארץ לפני 20 שנה
ממולדובה או גבול רומניה, כבר שכחתי מה סיפרה בפטפוטה/במרוצתה
בסידורה האוטומטי והמושלם של המיטה העזובה לידי לחולה הבא.

ועוד לפני שעזבה פרץ לחדר אחד בקריאות עם סימן שאלה "ג'ון ?"
הנדתי בשלילה כשדחף אפו לחדר וחזר " איפה ג'ון ?"
אין פה כזה, השבתי לבריון שטלטל קופסא מוזרה בידו
ועל חולצתו השחורה נכתב בזהב "מוגרבי חיבור והתקנה"
וכפי שפרץ כך התנדף ונגוז לו.

ג'ון הקנייתי "תושב חוזר" במחלקה שוּכָּן מטר וחצי ממני
גבו ועקביו חבושים ועל פניו פרוש מבע של השלמה
כאבי הכוויות לא שכחו והתמונות עדיין שבות מול עיניו
סיר שמן, הסביר לי באנגלית רצוצה מלאת מבטא
"מישהו דחף מהצד, במסעדה, באלנבי ,זה בר
אמא לא יודעת, בקניה, לא רוצה שתדאג
גם בת שלי לא, אבא נפטר, רק אחות כאן
תבוא בלילה, גם אתמול הייתה, בהריון עכשיו"

הבחנתי שאני מהנהן בשתיקה
גומע בסבל את הסבריו המקוטעים
מלווה בחוסר יכולת להכיל את מצוקתו המלאה
לפני כשלוש שנים הספיק לברוח מחוסר התקווה במדינתו
שני חבריו נהרגו באותה שנה מתאונת דרכים הוא ניצל בנס
הוא טוען שיש לו הרבה מזל שבכלל נשאר בחיים
שפה למרות הקושי יש לו למה לצפות במדינה
שדווקא פה יש איזה שהוא עתיד מעבר לפינה
רציתי להגיב אבל....

"ארוחת צהריים" הודיעה נלי בקולניות, בוכרית חביבה
ועוד לפני שהעמיסה שני מגשים באוכל אסירים למהדרין
נכנסו ד"ר קהן וד"ר ואדים מלווים בשני סטאג'רים בובתיים
התכנסו מעלי, התעדכנו בשלומי, מתחו כפפות גומי ופישקו את פי
שן 28 מודלקת ועוד כמה תיאורים בלטינית ים תיכונית
העבירו ביניהם בסבר פנים הגדים ושכחו מקיומי
מתרחקים ממיטתי ונטמעים בחדר השני
בעוד אני ממשיל לטבול בעולמות מקבילים
בחיים של אחרים – זרים – לרגע מתגלים
ועוד שעות אולי ...ימים
אשכח שנגעתי בהם באמפטיות זמנית
אשכח שהיו כל כך רחוקים משלי
וימצאו לנצח במרחק של שני רחובות אולי
ועשרות אלפי שנים מאחורי ומלפני

וזוהי התמצית האמיתית
של אותה בינה מלאכותית
+

שדרות רוטשילד    
בין מזא"ה לבלפור
כל יום שלישי

אז חיים טובים
וניפגש

עזי לוי : 0544266802

על הגובה:
0) אז ככה, עברו שבועות מעט לא קלים – אבל חזרתי במלוא מרץ לתפקוד רגיל – אל דאגה לא משהו מיוחד – קצת בינה מלאכותית שפרצה ולחופש נולדה.
2) לזכר  ימים עברו – רופא שיניים - נכתב ב 2005.
4) לא ברור מה נסגר עם מזג האוויר אבל השמועות אומרות שיהיה נעים עד ממש כייף בשדרה אז בואו עם טי-שרט, סוודר, כובע , כפכפים, שוקו, בירה , יין ויהיה שמייח.
6) כן כן , עדיין יש שיעורים בשדרה, בחינם כמובן, לכל מי שמעוניין, כל מה שצריך זה להגיע וללמוד.
8) סוגרים כבר חודש בעונה התשיעית בשדרה – בעוד חודשיים יומולדת 8 – אל דאגה, נבנה את היומולדת כהרגלנו והשנה מצופים הפתעות לרוב.
10) בינתיים נפרסם קצת תמונות חדשות ממחר אז חפשו אותנו בפייסבוק  והצטרפו.
10) כל מי שאוהב לשחק עם שעון, אז שיביא איתו, אנחנו דואגים לציוד , למחלצלות וללוחות אבל שעונים לא כלולים בתקציב אז תגיעו חמושים.
8) כאמור, עדייןלא נמצא פתרון קבע לאכסון הציוד (כולה – 2 מחצלות ותיק קאנטרי ישן עם הכלים ) ,יאללה מי שיכול שירים את הכפפה, או לפחות שיתן פתרון.
6) אנקדוטה קטנה : לפני כשבועיים שלחתי את המייל במתכונת הישנה וקיבלתי תגובותעם טעם של עוד, אך לגמרי לא להפתעתי כמות האנשים שקראו את המייל לפי סטטיסטיקות שנעשו אינו גדול מהממוצע השבועי דרך האתר. לכן אנחנו ממשיכים כרגיל ואם תנוח הרוח אז נשנה.
4)אנקדוטה קטנה: מזה חודשיים אני לא מזכיר לכם להגיב או מפרגן על כך, ואכן זרם התגובות נחלש עד התפוגג, אז אם אתם צריכים עידוד אז בבקשה...יו אתם גדולים...מת עליכם..תודה באמת...יאללה תגיבו ..זה עושה לי שמח באמת.
2)אנקדוטה קטנטונת:נראה לי שזה המייל הכי ארוך שכתבתי לכם אי פעם
0)ועכשיו הסוף – אוהב אתכם ומתכונן לראותכם בערב.

2 comments:

  1. קרנית קרנולית24.5.11

    אוהבת אותך בחזרה!
    יש סיכוי שנתראה לפני שיהיו לנו ביחד איזה שמונה ילדות?..
    קרנית

    השבמחק
  2. אנונימי24.5.11

    מדהים הזוית המיוחדת שלך על העולם, אכן עוד זווית ייחודית. אהבתי את המספור בהערות שמאירות את כל הצ'ס - בריאות שלמה!

    השבמחק

תודה באמת - אוהב אותך.