14.9.10

צדקה צדקה תרדוף


חברות וחברים מתחשבנים
₪₤$₪₪₤$₪₤$₪₤$₤$$₤$₪₤$₤$

בסימטה הזו מרובת הקבצנים
אגרופי נקפץ סביב כמה שקלים
אני מוכן ומזומן לתת משלי לתרום מחלקי
אבל למי אלוהים אדירים למי

לדאבוני, קשה ומתאגרת היא הבחירה
בעימות קורע לב עם המציאות הארורה
תחשיבים לא ריגשיים
על גבול הלא אנושיים
תוקפים בלי שליטה את תודעתי האבודה
כי אם הוא חסון ובגילי- אז למה הוא לא בעבודה?
אם יש לו כלי נגינה מצבו ודאי טוב מאחרת
הטוענת לשבעה ילדים ומחלה ממארת
וזה שכורע על קרטון וטומן פניו באדמה
או המקרטע עם הקביים והעין השתומה
והעיוורת הבוכה ללא הפסקה
או הדתי הגיבן המשווע לצדקה

ויש את המרשרשים, הנואמים,המברכים, השותקים
הדופקים בחלונות, הצובאים על הדלתות והזועקים

ואני חושב לעצמי
גרוע מן ההתחסדות הוא השקר
השכנוע העצמי שאכן עושה אני משהו טוב
כי לעיתים – אני מודה – חש אני בוז מקומי
לא חלילה למצבם הרעוע-שפל-מדוכדך
לא על עוצמת הנהי המופגנת
במדי סחבה מגובה בשלט מנוקד
ספק אמיתי ספק חתרני ומוקפד
אלא לחוסר האונים המתוקשר

איני שופט איש
ואין לי חפץ להתחלף ולו לדקה עם אותו שוכן פינה
לחוות את הביזוי-השפלה-חרפה-נלעגות מגונה
החיים גוררים אותנו לפסגות זוהרים
ומגלגלים אותנו למערות אפלות
אי הבנה קטנה , משבר
בחירה שגוייה, נפילה
בגידה, הימור כושל
בריאות לקויה.

אבל אני לא אתן כי כולם נותנים
לא כי זה סמל סטטוס מרשים
כי זה מצטייר טוב בדוחות המס
כי תמונה אחת שווה אלף שקלים במדור הרכיל
וכי זה מה שמצפים מכל ישראלי  שהגיע לגיל

ליבי פתוח וידי קפוצה לעת עתה
אני עוצם את עיני אל מול מחול הבעתה
פוסע בחשכה  ומייחל לקבל כיוון
אולי כמו אותו קבצן השרוי בניוון
נטול מטרה
בעתיד לא מוגדר
בלי אתמול וללא מחר
אבוד בחלל בין חושך לצל...

אני עוצר באקראיות ומשלשל.

+

רוטשילד !!!!  
בין מזא"ה לבלפור   שעה 21:00 - 21:30 - 22:00 

אז חיים טובים
וניפגש

עזי לוי : 0544266802

חשבון פשוט:
1.       דיברנו על זה כבר בעבר- יום כיפור זו רק תחנה מרכזית- כולם צריכים לרדת והתכוונן מחדש, כל אחד לנסיעה הפרטית שלו.
2.       יש תחנות כאלה כל השנה – יום הכיפורים הוא רק תזכורת.
3.       וזה לא משנה אם את צמה או לא, אם אתה מתפלל או במרתון סרטים, רוכב על אופניים או מבצע תשליך – כל אלו הם סממנים – סמלים – חשבון הנפש האמיתי מתבצע בפנים.
4.       מה עשיתי, הספקתי,יצרתי, שברתי, גמרתי, הכלתי, זרקתי,המצאתי, שמרתי, ספגתי, ראיתי, אמרתי... האם הכל היה לפי המידות על פיהן התחנכתי? האם הן מקובלות עלי? על הסביבה ?האם נדרש תיקון ? מחילה? חזרה על מעשה ? הודאה ?
5.       כל אחד והחשבון שלו עם עצמו.
6.       את הסליחה הכי קשה לשחרר – אבל כשהיא בחוץ זוכים בכזו הקלה.
7.       לפעמים זה לוקח כמה שניות ולפעמים כמה עשורים...ממליץ עם כל הקושי שבדבר למשוך לכיוון הזמן הקצר.
8.       תיקון לא עושים על קברי צדיקים , גם לא על מיטת גורו-מטפלת-הילרית-באבא-מקומי , בשביל תיקון צריך להיפגש פנים אל פנים – גם טלפון עוזר אם רוצים לחסוך מרחקים.
9.       בקשר לקבצנים....כל אחד שיפריש את אשר יורה לו ליבו.
10.   חתימה טובה.
11.   היו אמיתיים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה באמת - אוהב אותך.