21.8.07

אישה אדומה

חבררררררים וחברררררות
yaaaaalaaaaaahaaapoooooeeeeeel

האשה הראשונה היא אישה אדומה.
+
שתי גורילות שעירות מדרום גוש דן
ניצבו מצדדינו כשומרי הסף של המשכן
זה שטפטף לי ארטיק לימון על הצוואר
לקח בחשבון שאני יורק קליפות על זה שמלפני
שתוקע חצוצרה באוזניים של זה שמימינו
ששם רגליים על ההוא מתחתיו
בקיצור ...הרמוניה בהתהוותה.

אני - שבאופן פטריוטי וחובבני
מעריץ בוירטואליות את נבחרת ישראל
ובגדול בעד איזו קבוצה ילדות
מצאתי את עצמי עם זוגתי הראשונה
מנצלים זוג כרטיסים חינמיים
לגמר הכי לא מדובר
של הגביע או האליפות או כל תחרות
שאיבדה את התעניינותי
אי שם בשנות השמונים המאוחרות.

שער שתיים עם מקומות של אמצע שורה
דרסנו מליון אנשים בכניסה,
כאלו שחייכו אלינו בהבנה כאלה ששלחו מבטי שטנה
ןמייד פצחנו ברכישות הכרחיות של לפני משחק
פיצוחים , שתייה, מתוקים ואיזה שקית קונפטי למקרה של הכרעה
מפתיעה- לא צפויה – מהממת או משתקת מתנועה

מעלינו ישבו צעירים בשרוואלים בהו בבלונדינית כמעט לבושה
כזו שהצלמים מתעכבים עליה כשהמשחק הוא נפל או בושה
אתלטים בלבוש קצר שפתחו מתחתינו חדר מלחמה
ולצידי האשה הראשונה בג'ינס אלגנט ושכמיה אדומה
ודבריה המהדהדים לפני שיצאנו מהדירה
"תתלבש יפה ! אנחנו הולכים למגרש
לא לאיזה שוק סלים ברג'אסטן"

שריקת הפתיחה הרימה את כל הטריבונה
לגל אדום של ידיים וצעיפים שנשבר מאחורי היציעים הדרומיים
הגורילות התחילו לשאוג בקצב על השופט
כולם קיללו את כולם
החמ"ל מתחתינו שידר את המשחק בהתלהבות
שכבר בדקה הראשונה הניב התפתחות

סבוב והרמה של הקשר הביא למתפרצת מהירה
וגול מתוחכם של החלוץ מבעיטת בננה אדירה
החצוצרן מייד תקע חיצרוץ ואיתו כל הקהל
כשהכדור חלף על פני השוער המבולבל
בקבוק מים מעופף החטיא לי את הפנים
וכל השורות התרוממו בבת אחת בתאום מדהים

זה נראה כאילו לא ממש משנה מי הבקיע למי
בכי וצחוק מלאו את כל השערים
הכל נזרק לאוויר
גרעינים, ,מינרלים, תפוחים , אנשים
הגורילות חיבקו אחד את השני
וכל החמ"ל נישק בתורות את הבלונדינית ההמומה
וכך בין הנפות דגלים וצעקות השמחה
ברובם של זוגתי המדהימה
התחוורה לי העובדה הבאה

האשה הראשונה היא אישה אדומה.

+
הערב בשעה 21:36

שד' רוטשילד (בין בלפור למזא"ה)
חיים טובים וניפגש
עזי
קווים אדומים :
1) דברים שאפשר להגיד בכל משחק :
a. "השופט בן זונה"
b. "למה הוא לא מכניס חלוץ"
c. "אם אני הייתי מאמן..."
2) בעיות שזוהו במהלך המשחק ....
a. אין שידור של המשחק
b. אין שידורים חוזרים של המהלכים
c. הכדור לא נמצא במרכז הפריים – חייבים לעקוב אחריו.
3) אז נכון הבלוג לא היה הצלחה מדהימה – אבל להגיב אתם עדיין יכולים ותמשיכו בהמוניכם – אדומים וצהובים וירוקים וגם צבעים שהם לא רמזוריים. העיקר תגיבו .
4) החידה בשבוע שעבר היתה כנראה קשה ביותר משום שכמעט לא נפתרה :
a. אבי מתחבר לתפקיד שעשה ואם הוא הולך הכל הלך.[מלך- {אבימלך היה מלך נרר , ובשחמט אם המלך הולך הכל הלך}]
b. שוקולד בודד משתחרר מהשמינייה[חייל -{ חייל של שוקולד, חייל בודד ו חייל משתחרר - בשחמט יש 8 חיילים}]
5) והשבוע: מהן הפעולות המסתתרות בחידות הבאות:
a. הארגון בהה לפני חובה או עצמאות צרפתית וסיציליאנית
b. זוג משקאות זורמים מהאמצע לאגפים - בצורה מתפרצת וחזיתית .
6) בקרוב –ממש מקווים שאכן יקום לו ערב החידות הגדול
7) בואו החוצה- בלו בשדרה – נצלו את סוף החופש שלא היה לנו אף פעם.
8) אוהב אתכם הרבה.

3 תגובות:

  1. Dani Grossman-Shved15.7.11

    אישה באדום זה נחמד, ומזכיר לי משהו, אז בהזדמנות זו - תרשה לי לצטט קטע מתוך קברט ישן שיר לא ידוע של ידידי המשורר מתי שמואלוף (לחן שלי :-) על האישה בכחול, שהיא בעצם פנטזיה לא מושגת - ותירוץ קבוע - אם תרצה - רומנטיקה של מאחר כרוני חולמני. (במילים אחרות - אני מתעצל לכתוב היום אחרי קצת עבודה פיזית בבית :-)

    "האישה בכחול (שיושבת לה שם ולא פה)"
    מבוסס על טיוטת גרסת ערב מחווה למאיר אריאל ("שם ופה") עם צאת אלבומו ברנארד ולואיז - חורף 1998

    גם היום אני יושב פה על הכורסא צנוח,
    מביט בכלום, השום דבר הזה, שסוגר לי את המרחב הפתוח.
    הכל התחיל כשאיחרתי לשם, וקיללתי את עצמי מול המראה,
    כך הכנסתי גול עצמי, בלי ביטחון עצמי,
    ישר אל תוך הרשת הקרועה -

    הייתי אמור להגיע לשם, אבל נשארתי פה – במצב די חולמני.
    היה משהו שהיה צריך שם לעשות, אבל העדפתי פה
    לחלום, העדפתי, פה, לחלום.
    וכך התרחקתי ככל שהתקרבתי לשעה...
    בהיתי בשעון המעורר – אך נאחזתי חזק במיטה, ספק אישה.
    ציפורניי יצאו מגדרן, ובטני גדלה ושקלה,
    כל גופי נהפך לילד קטן שנאחז
    בדודה הראשונה
    שהוא רואה אחרי
    ששכחו
    אותו
    באיזה
    יער
    או
    חניון
    או
    קניון
    או
    חורשה…

    *

    עוד ואני שוכב פה על הכורסא ומוחי
    עף עם הרוח,.. - לאן ?...
    נזכר ביום האתמול, איך חגגתי
    ועישנתי הכל עם הכל, ..
    איך העפתי טבעות !
    ועברתי בתוכן !! (...)
    איך קפצתי מחבורה לחבורה
    בחיפוש היה עם הכחול, ההיא.. עם.. הכחול…

    כן ! אתמול שכחתי ממחר ואמרתי : "היום זה היום !"
    (ואני לא במקרה נסיך השכחה, ילד-ספק-מלך התום..)
    רץ בין דירה לדירה
    מחפש את ההיא גברת הכחול,
    שאולי בסוף הלילה אני אוכל להישאר
    איתה שם,
    להישאר איתה.
    להישאר. איתה.

    *

    ואני עדיין שוכב פה על הכורסא
    ומהרהר במה שהוביל לאיחור,
    "מה היה שם ??" אני את עצמי מנסה (בלחישה) לשאול,
    ועצמי – מרביץ וכועס על שלא הגעתי בבוקר (לשם?),
    ואני פה לבד,
    איפה את עכשיו ?
    איפה את בכלל ??

    *

    כן,.. שווווווווב איחרתי לשם,
    שוב ושוב ושוב ושוב - - -
    אם אני אמשיך כך, לא יהיה לי לאן לשוב..
    והכורסא ? שומעת את מחשבותיי, צוחקת לה, ומגחכת..
    ואני עדיין פה;
    ואין לי עכשיו לאן (לשם ??) ללכת.

    *

    ואימא אומרת
    שהכל באשמת החבורה שלי (ולא באשמתה.)
    והיא לא רוצה לדעת שזה הבן שלה,
    הבן שלה,
    הבן שלה
    הבן שלה
    הבן שלה
    הבן שלה
    הבן שלה : שמאחר
    לכל פגישה,
    : שתמיד
    נשאר פה

    (: ולא
    מגיע לשם..),
    : ודופק
    ת' קופה (בגדול! )

    שתמיד
    נשאר
    צנוח
    על איזו כורסא,
    תקוע במחשבה..

    על האישה בכחול.
    על

    האישה בכחול

    השבמחק
  2. ג'קי15.7.11

    הכדור לא נמצא במרכז הפריים – חייבים לעקוב אחריו - אתה גדול!!!
    אף פעם לא חשבתי על זה ככה.

    השבמחק
  3. חושנית18.7.11

    חושנון,
    לא להאמין, רק היום ראיתי את המייל הזה... ממש מחדל!!!!!!!!!
    אני מאמינה שהמשחק הזה היה בימים הייתם רק שניים
    בחיים לא הייתי במשחק כדורגל אמיתי, הייתי רק במרקאנה בברזיל שלא היה משחק וזה בערך כמו לראות גן סגור (זה לא כ"כ נעים לראות גן סגור).
    האמת, יש הרבה משותף בין גן ומגרש כדורגל/כדורסל (בשבילי כדורגל וכדורסל בדיוק אותו דבר, 2 קבוצות רודפות אחרי כדור ומרביצות בו , מי ביד ומי ברגל, מי קצר ומי ארוך, כולם נותנים בראש)
    שניהם (הגן והמגרש), שהם ריקים ומיותמים מאוהדים נראים מאוד תרבותיים, שקטים, עד שניתן רק לדמיין את הקולות המאפיינים.... אני מתארת לעצמי, שכמו בגן כך גם במגרשים, ברגע שנכנס ההמון (ולא משנה אם בזעטוטים עסקינן או במגודלים) הרעש והבלאגן עולים על כל דימיון (עד כדי כך שמוחקים אותו עד אובדן הכרה).
    ועוד משותף, בשניהם, אם אתה לבד בלי עוד יותר מידי אנשים, זה לא כיף!!!! חייבים בהם LIQUIDITY גבוה בכדי לההנות 
    מתה עליך ועל אישתך האדומה
    חושנית

    השבמחק

תודה באמת - אוהב אותך.