18.7.06

כשהייתי שם

           חברים
○●○●~○●○~●○●○

כשהייתי שם
קרה לי לא פעם
לחשוב על החיים שנשארו כאן.

כשאתה שם, חמוש ומלא מטרות
אתה מנסה לשכנע את עצמך
שאתה שם בשביל אלו שכאן
אלו שהולכים עכשיו לראות סרט חצות
אלו שמסיימים את הלילה באיזה דרינק בשכונתי
שמזיינים את הראשונה שתפסו משם.
אלו שלוקחים יום חופש או מחלה
וחותכים לים עם שישית בירות וגלשן,
עם איזו שמיכה , ספר ולוח שח מתקפל.
ואתה יושב שם במארב או בתצפית
ויודע, שבדיוק בשביל זה את שוכב
בקור מקפיא בשתיים בלילה
עם אצבע על ההדק, זיעה קרה
וערימת פחדים שאתה מפוצף כמו בועות באוויר.

אז אתה נופל למשבצת היחידה שנותרה לך
ההגיון !
וככל שאתה חופר במשבצת הזו
אתה לא מצליח למצוא הסברים למצב
ואתה איש לוגי !
הגעת לכאן בעצמך,
בחירה אחר בחירה
במודעות שלמה וידיעה ברורה
אך נראה שוב כי אין ברירה
ומתחיל לו השכנוע העצמי
מישהו חייב לעשות את זה
מישהו חייב להילחם
מישהו חייב...
לספק תשובות.
אבל אין תשובות.
ואם אין תשובות
אז זה בטח גורל.
אחרת איך זה יכול להיות?!
ואתה מנסה אמונה... השתלשלות אירועים...פיסיקה...
אלוהים!!!
וכמו ברק אתה משתתק ומושחז.
כי שמעת משהו
כל המחשבות נעלמות באחת
ואתה חד.
כמו שלא היית חד בחייך
כמו שאלו בתל אביב
העיר שאתה הכי אוהב
לא יכולים להיות חדים לעולם
בשבילם אתה חד.

והיום אני כאן
שוכב על ספה מעוצבת
בדירתי השכורה לייד הכיכר
נהנה מבריזות שמגיעות מהים
זורק קונדום משומש
ומוזג לכוס מעט וויסקי משובח
מנמיך את המוסיקה
וקולט ברקע את החדשות
על אלו ששם
אלו ששומרים עלי
שאחיה כאן
אלו שיושבים במארבים ותצפיות
מלאים פחדים וחששות
וחושבים את אותן מחשבות
המחשבות שלי – משם.
ופתאום כואב לי
להיות כאן.

+

מקווה לראות אתכם הערב למרות הכל
יום שלישי כ"ב בתמוז 21:00
בשדרות רוטשילד (בין מזא"ה לבלפור)

אז
חיים טובים וניפגש
עזי

אפשר ליצור איתי קשר ב: 0523414857

עכשיו הודעות:
1. חשבנו אם לעשות ערב או לא ... בגלל המצב הלאומי שמוריד את מפלס מצב הרוח למקלטים ולמרחבים מוגנים, והחלטנו לקיים את המפגשים כתקנם. זה נכון, אנחנו רחוקים ונמצאים כרגע בעיר מבטחים. אך ההרגשה קשה לנו בפנים וליבנו עם הצפוניים והדרומיים, ועם כל הישראלים שנמצאים בקווי העימותים.
2. בשבוע הבא המלכים חוגגים 3 שנים!!!! רצינו שההודעה על כך תלווה באווירה יותר נעימה, עם בניית ערב מושקע ומלא התרחשויות ואירועים, אבל כרגע לא ברור איפה הדברים עומדים, ואם העניינים יירגעו אז נחזור לתוכנית המקורית – אני מאמין שמחה בטוח תהיה – בכל זאת 3 שנים.
3. בנימה הומוריסטית יותר: אצלנו לא נופלים טילים, אבל יש אחושרמוטה נפילות מונחות עטלפים, כן , כן גם אני חשבתי בהתחלה שמדובר בפירותיו הרקובים של העץ מעלי, אך אוסף הנקודות החומות היה תוצאותיה של מחראת עטלפים אחרי פיאסטה בשדרה – ראו הוזהרתם.
4. הקבועים: 2006 , 2005 , 2003-2004 . תגובות שירים ו-רשימת התפוצה .
5. כבוד גדול ללוחמים.
6. יש את הדיון האינסופי בין גורל קבוע מראש ( מכתוב) ובחירות הקובעות את העתיד. האם התרחשות כלשהי או מצב אליו הגענו היה אמור להתרחש בכל מקרה או שמא הוא תוצאה של אוסף בחירות שנעשו לפניו..השאלות פתוחות..כמובן שיש גם את אלוהים והמזל ותיאוריות נוספות לכאן ולכאן...בכל אופן מי שרוצה מוזמן להגיב ולשלוח לומר מילים, צלילים ופילפולים.נכון שתמיד זה הזמן- אבל מה אכפת לכם לזרז עניינים – פזרו אהבה – לכו תגידו את המילים לאנשים שאתם רוצים – אל תדחו – אל תחכו - אלו שלא אמרו כבר הרבה זמן, תגידו שוב, זה מכניס אדרנלין – ופשוט תאהבו.

8 תגובות:

  1. חושנית26.6.11

    חושן!!!!!!!!!!!!!!!
    מעבר לצמרמורת האדירה שעטפה אותי שקראתי את המייל ולפחד והחוסר שקט שמלווה אותי/ את כולנו/ את רובנו בימים האחרונים אין לי מה להגיד.
    לא הייתי מעולם במצב המתואר ( ואני מקווה לא להיות ) וכל שנותר לי זה לפנטז על ימים של שלום הבנה אחווה ואהבה..
    אוהבת אותך המון
    חושנית

    השבמחק
  2. Well written! From outside of Israel I feel for the warriors and for the “civil warriors” as well, and it makes it even harder not to be there.

    השבמחק
  3. איתן26.6.11

    לא אחת חשבתי על כמה מוזרה המדינה שלנו.
    בשבת התעוררתי ליום תל אביבי רגיל, אנשים בדרכם לים, לבריכה לבתי קפה וברדיו מדווחים על עוד נפגעים ומטחי קטיושות. איך אפשר לעקל מציאות כזאת כשאתה בים עם בירה ביד וצופה במיטב יפיפיות ארצנו? זה לא נתפס.
    כשהייתי חייל גם היו לי מחשבות כאלה אבל היום המחשבה שמישהו אחר עושה את העבודה ושומר עלי לא נותנת לי את השקט הדרוש - אני עדיין רוצה להיות שם, איתם ולהמשיך לשמור על מי שכאן אבל מצד שני...
    אהבתי מאוד!

    השבמחק
  4. אמיר26.6.11

    טוב, אז ככה...

    נראה לי שאתה יודע בדיוק באיזה "צד" של הויכוח הזה אני עומד...

    גם אם אני ממש לא מסכים איתך,יש "שם" די תחושה של "מילכוד 22".רובנו הרי לא ממש נילחמנו במלחמה כמו שזו שמצטיירת כאן.לא היינו חלק מהמלחמה ה"רצינית" האחרונה, של 82 ושרון מלבנון (וגם זו היתה "מלחמת ברירה"), ובטח לא בזו של 73' (אישית,רק נולדתי בסופה, ואתה הרי אפילו צעיר יותר ממני...)

    2) אני לא בטוח שאגיע היום ("וואלה זה, קודם פורש משוודי,והיום לא בטוח שיגיע, מה יהיה הסוף??"). אני לא חושב שאני פורש משמשחק, רק צריך טיפונת הפסקה...(יש כאלה שאומרים שאני מכור, פשוט..).

    אמיר

    השבמחק
  5. אירית26.6.11

    מתוק שלי, אתה עשית את שלך כבר.... תנוח.

    אהבות,
    איריתי

    ותבוא כבר לקחת ת'אדום שלך

    השבמחק
  6. נירית26.6.11

    כל מילה חדה וכל משפט בול פגיעה מלווה ברעד קל
    מעל הכל תחושת הקלה – אגואיסטית אמנם , שאתה כאן !!!
    שוב היכולת המופלאה שלך לעשות זום האוט ולשרשרה לזום אין של עולמנו, או שמא הפוך הוא ?!
    לימים שקטים ורגועים יותר....
    חיבוק גדול

    השבמחק
  7. שירי26.6.11

    עזינקה,
    מי אמר שכשהתותחים רועמים -המוזות שותקות?
    במקרה שלך הצלחת להעביר תמונה והרגשה
    שהבקיעו אפילו את הבועה שלנו פה בגולה
    אנחנו מסתכלים בטלוויזיה - (כולם אנטישמים)
    קוראים YNET
    ולא מאמינים
    איך שוב הסתבכנו עד מעל הראש
    וברחוב כבר אי אפשר ללכת בלי לחשוש
    על בתים של חברים נופלות קטיושות
    עוד מעט כולם יגורו בחושות
    בקיצור - דברים שרואים מכאן רואים עוד יותר בדאגה משם
    בייחוד עכשיו שיש ילדים - עולה השאלה באיזה עולם אנחנו חיים?
    ובכל זאת לארץ בקרוב חוזרים
    כנראה שנשארנו מכורים
    תשמרו על עצמכם חברים
    ד"ש ונשיקה
    שירי

    השבמחק
  8. אבא10.7.11

    צודק כל מילה! כתבת יפה!

    השבמחק

תודה באמת - אוהב אותך.