8.11.05

הודו

חברות וחברים ארציים
ۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼۼ

"סב קוץ מילגה" – בהודו הכל אפשרי
סינן אלי הודי צנום עם שתי שיניים חסרות
מפטיר חיוך מלא זיפים מתוך מושב ריקשה ישנה
מנענע את ראשו מעל צואר חסר חוליות
מימין לשמאל וחזרה, בתשובה המקומית הניצחת
שנעה בחינניות בין חיוב לשלילה
דרך כל האופציות של אפשרות סבירה,

חייכתי בהכנעה
לנוכח התשובה הכל כך נכונה
לשאלה אחרת לגמריי שניסיתי להעביר
בחלקיקי אנגלית רצוצה
"בהודו הכל אפשרי"
צריך רק להצטייד במעט סבלנות וזמן
קורטוב של דמיון וכסף מזומן.

עלינו על הריקשה המקרטעת לשמחתו של הנהג
חיכינו שמנת הטבק תתמקם בין שפתו התחתונה ושארית שיניו
ופצחנו בטיסה חותכת כבישים
בארץ מדהימה שלא מרפה מהחושים

"רמזי"  - נהג הריקשה הנבחר
שלימים יצוץ כעמט בכל עיר וכפר
מפגין נסיעה סנטימטרית בנינוחות משונה
כשהוא מתמרן במצב תמידי של כמעט תאונה
בים של מוניות על שלושה גלגלים ונהגי אופניים
בין פרות משוטטות וקבצנים בלי רגליים
בתוך ערפילי זיהום אוויר ומליוני בני אדם
רמזי משתלח ומקיים –" אני צופר משמע אני קיים"

ובצחוק אדיר הוא סוחט את הדוושה
ושובר דרומה לכיוון רג'אסטאן
הריקשה האלמותית ממריאה באיוושה
והודו המדברית נפרשת כבד פרום של טורבן

חושפת מבצרים של אהבה על שלוחות הרים ירוקות
נצר לחייו של המהראג'ה באותן שנים רחוקות
שלא חסך בזהב גם בעיטורי מסדרונות להיכלים הכמוסים
בהם השקט נישא על שובל ריחני של קטורת נרקיסים

ועל השובל אנחנו ממשיכים לרחף אל דיונות עצומות
לאורן המצטמצם של קרני שמש אחרונות
שמצליחות להבליט כמו חזיון לא ממשי
אורחת גמלים בודדה מובלת ע"י המין הנשי
ולפתע..
הזמן עמד מלכת לדקה ונראה כאילו גם המדבר והשקיעה
התמונה שנצפתה הייתה יותר יפה מתיאורה של כל מילה
צעיף טורקיז כרוך ברפיון חשף עיניים חומות וגדולות עם מבט חודרני
מחובר בליטוף לסרי ורוד בוהק ששיער ארוך נקלע מצידו השני
ומלפניו זורחים עיטורי זהב על עשרות הצמידים בכל זרוע חשופה
וציורי חינה מושלמים שנחו כמלאכת מחשבת על כל רגל יחפה
והשקט שסחף את חולות המדבר מתחתיהן
כמו את הגמלים במסלול הנטווה מאחוריהן
נתן את אותותיו הקסומים לסיומו של ‏יום
ואנחנו כמו נשבנו בחלום...

וכשהקצנו כבר היינו בתנועה
רמזי קרץ לאחור וכבר החל בהמראה
ריחפנו לאיטנו מעל האגם הקדוש
ובאבא ערום עם פרחים על הראש
חנויות של אריגים בשלל צבעי הקשת
וחבורה מגולחת של קרישנות בשירה מגובשת
ודבות ברחוב שהכינו פאקורות בשמן עמוק
וצלצולי פעמוני מקדש שהדהדו למרחוק
וככל שהגבהנו טוס  התחיל להשתנות לו הנוף
ובאופק בצבץ לו כחול של ים ורצועה של חוף
מקדשי הינדו ומבצרים רחוקים
השתנו לשורות של עצי קוקוסים מתוקים
החול המדברי  והיבש של רג'אסטן החמה
הפך למרבץ חופי לחופי גואה המדהימה

אחרי שאספנו חוויות עד כדי ערימה גדושה
הגיע סוף סוף הזמן לחופשה
כן, כן, לטעום גם הודו של תיירים
לנוח מול הים ולמלא מצברים
להתעורר עם אננס מתוק בפתח הביקתה
ולהנות משקיעות שעין אנוש לא ראתה.

אך לפני הכל...
עצרנו את הריקשה ואת רמזי הדוהר
שכן הבטן כבר התחילה לקרקר
ובעוד מישהו מסביר "we want to eat
אני כבר חוטף את התפריט
ומזמין בלי לחשוב פעמים
את כל מה שכתוב שם ובקבוק של מים
ומוסיף עוד ערימת צ'פאטי ונאן
ועם דגשים על חריף כמובן
ואז...
עוברות להן כמה שעות
ולאט לאט המנות מגיעות
בסדר הפוך ולא מתוכנן
אבל בינינו מה זה כבר סדר וזמן ?
כי בהודו כמו בהודו
אין זמן מוגדר
אין משהו מסודר
יש הווה
יש את עכשיו
יש המון צבעים וריחות וקולות ומראות ומגע
וחוויה אחת ממושכת שנראה שלא מפסיקה
כל עוד הריקשה ממשיכה בטיסה.....



כולכם מוזמנים... הודים וישראלים כאחד
להיפגש ולבלות איתנו הערב  ב......
קפה לוצ'ה  ,   בוגרשוב 33    משעה 21:30,

אז חיים טובים וניפגש
עזי

אפשר ליצור איתי קשר ב: 0523414857 


הודעות:
1.      כן כן היה טיול מדהים ומשגע בכל המובנים, כתבתי תיאורים רק על קצת המזלג,כדי לנסות להעביר את הטעם והתחושה, למרות שבמאמר מוסגר זה בלתי אפשרי וזהו אפילו חטא להרגשה( יודע מי שהיה ). בכל אופן, היה מדהים, וברור שחוץ מהמקומות עצמם מי שעושים לך את הטיול הם בעיקר אנשים, אז באמת תודה מכל הלב לשחקנים הראשיים: נירית, הדס, יסכה, קרן, אורית ואיתי,  יעל, אינה, ציון, ערן,  שמיל, נטע, אורי, מלווין, וכמובן רמזי.
2.      תודות ענקיות לארנון, נושא הדגל, מחזיק הלפיד, שארית הפליטה של הדירקטוריון הנופש, שהחזיק על גבו וגב מכוניתו הגרורה, את גחלת המלכים ששרדה גם בימי החגים. כבוד גדול.
3.      כמו שכבר ארנון הספיק לספר לרוב האנשים, יש לנו מושב חורף חדש,  במקום שנקרא לוצ'ה, ברחוב בוגרשוב 33, מקום יפייפה עם קומה שנייה ואווירה ממש מדליקה עם אוכל טעים ושתייה במחירים נוחים לכל כיס, בואו בהמוניכם, שווה לנסות.
4.החורף הגיע, לא להתייאש, לא לוותר לשתי טיפות גשם ומשב רוח קל... צאו מהבית ותריחו את האוויר הנקי אחרי הגשם ... כוס קפה או בירה וטוסט תמיד עושים את העבודה J.
5.אליפות העולם בשחמט על כל סיקוריה ותוצאותיה מועברת גם בשידור חי באתר : http://www.wccisrael.com
6. המיילים של כל העונה כולל אלו של ארנון באתר  :  שירת השחמט(יעודכן יותר מאוחר היום )
7. כייף לחזור – התגעגעתי לכולם.

6 תגובות:

  1. נירית26.6.11

    נמסטה מהרג'ה,
    מה אומר ומה אגיד
    הצלחת להעביר את החוויה במינון מדוייק של מילים.
    הוצאת אותי מכל ריכוז של עבודה כי עכשיו הראש בהודו הרחוקה….
    איזה יופי של פיוט הודי !
    נירית

    השבמחק
  2. חושנית26.6.11

    חושן.....
    כל פעם אני נפעמת מחדש מהיכולת המדהימה שלך לגרום לאנשים להרגיש ולחיות בתור השירונים שלך...
    בחיים לא הייתי בהודו (ועד המכתב הזה היה לי ברור שאני גם לא יהיה J) אבל הצלחת להעביר ולהמחיש , ולו רק בתחושה ובדימיון איך זה שם... וזה נשמע ממש טוב! (ותודה שחסכת בתיאורי הקבצנים /ילדים מסכנים/ פיסחים וכוJ)
    מתה כבר לשמוע סיפורים... בעצם יש לי רעיון יותר טוב.. אולי תכתוב ספר?? אני בטוחה שבדרך אותה תעביר את הסיפורים כולם ירצו לקנות...:-) (אני כבר רוצה לקנות)
    מתגעגעת ומתה עליך
    חושנית.

    השבמחק
  3. ארנון26.6.11

    גבר,
    ראשית - תודה על התודה.
    חוצמזה, הצלחת להעביר יפה את החוויה המיוחדת של הודו. תמיד נעים להזכר
    בארץ ההיא, שעל כל אסונותיה ותחלואיה, היא תמיד תשאר מספר אחת.
    נשמע שלמרות שויתרת על רישיקש ווראנסי,
    הראשונה משלבת היטב את הודו של מטה עם זו של ההרים,
    והשניה המייצגת האולטימטיבית של התרבות ההינדית כולה,
    עשית את זה כמו שאתה יודע – לחוות ולהנות. ובשביל זה בעצם אנחנו כאן. ושם.
    וולקם באק,
    טוב לראות אותך כאן,
    המשך שנה טובה,
    ארנון

    השבמחק
  4. אבישי26.6.11

    תאמין לי , עוד לא אמרתי את זה ואני מניח שכמה שאגיד זה לא יהיה מספיק
    שאתה מלך עולם עם המיילים המדהימים האלה והאמת גם בלי קשר.
    אחד המעריצים שלך
    אבישי.

    השבמחק
  5. יוסי28.6.11

    Haaaaaaaaa, I haven't been to India but you managed to get me inspired and relaxed.

    השבמחק
  6. Amit Shar7.7.11

    You are unbelievable! What a poem! Welcome back…

    השבמחק

תודה באמת - אוהב אותך.