חברים שלי ....
........................
גברים נוטים להגזים !
בעיקר מספרי הסיפורים
נשותיהן נוהגות להנהן
הן יודעות בדיוק למה הגבר מתכוון
כשהוא מתאר בפרטים את הרגע
שהגורילה קפץ בספארי על המכונית האדומה
חסם את השביל, שבר חלון וניסה לתפוס את המצלמה
הן לוגמות באיטיות מהקפה כשהוא מציג עם הידיים
את השתלשלות הקרב שהתנהל בין השניים
עד לנצחונו ההירואי ונטול הדופי של בעלה
ולראייה הוא מראה את המצלמה החבולה
הקהל נותר פעור פה..
והן מחייכות בהסכמה.
גברים אוהבים להגזים
מיחוש קטן בשן
והם יתלוננו על כאבי תופת תוך כדי עינויים
אם נתפס להם הגב או תפסו שפעת קלה
זו כבר סיבה טובה להודיע לעולם
שהם גמורים - שהגיעה שעתם
שהאור שלהם הולך ונחלש
והנה יורד המסך ועוד מעט תעזוב הרכבת
וזה רק משרירים תפוסים
שלא חלילה נדבר על נזלת.
גברים נהנים להגזים
אם בטעות נתקלים באיזה מכוערת ברחוב
כעבור שעה מספרים לשומר בכניסה כבדרך אגב
על איזה בחורה יפה שהתחככה בהם בכוונה תחילה
בדרך לקומה הראשונה היא כבר הופכת להיות כוסית חבל"ז
במשרד היא מקודמת למעמד של דוגמנית-על ועוד רווקה
עם תואר ד"ר שבעצם התחילה איתם בלי סיבה
והם בנונשלנטיות ברורה נפנפו את הנמרחת והמשיכו לעבודה !
גברים מגזימנים יספרו על הכוננות במילואים
ואיך נטרלו ג'יפ שחצה את המחסום במהירות 150
אולי 170 כשיורים עליו מכל הכיוונים
בבוץ , בגשם, בתוך הערפל הסמיך
בחושך מוחלט, בתנאי שטח משתנים
עם טנקים וזחל"מים ושני מסוקים
וטילי אר.פי.ג'י ורימונים
ואיך הם עשו את זה לבד
בדקה התשעים
בלי אמצעים.
בעזרת הידיים
בכוחות על טבעיים.
ואיך חגגו אחר כל הלילה
באיזה פאב נידח בגזרה הדרומית
כל אחד שתה לפחות 12 ליטרים
הם נזכרים...
כמובן לא כולל שוטים ופינוקים אחרים
והיה שם את הסטייק הכי גדול שראו בחיים
עסיסי ובשרני ועשוי בדיוק במינון המתאים
רק חבל שהיו רק עשרים נתחים
כי החברה היו מה זה רעבים
תותחים אני אומר לכם - תותחים !
תנו להם לספר את זה עוד כמה פעמים
והתמונה כבר מצטיירת להם בראשים
חיה ובועטת עם כל השמות והפנים
עם התיאורים המציאותיים הנוטפים
וההרגשה המודחקת שכל זה כל כך אמין
אז מה אם בסך הכל היה מרדף של 2 דקות
אחרי פג'ו 69 שגנבו כמה ילדים
שהסתיים במנה שווארמה וטובורג
בקיוסק הפינתי....
גברים נוטים קצת להגזים.
+
לוצ'ה – בוגרשוב 33
4 מפגשים אחרונים.
אז
חיים טובים וניפגש
עזי
נו טוב.. תתקשרו- 0523414857
הודעות – אבל הפעם מה זה שוות – לא באמת – כדאי ביותר בלי להגזים :
1) מתחילים לספור לאחור את 4 המפגשים האחרונים בלוצ'ה – הנה מגיע האביב והשדרה פורחת מסביב.
2) לכל האחים האבודים – חברי הדירקטוריון קוראים לכם לחזור ולבקר במפגשים: חנן, אסף , ירון , יובל, דודי, דנה וכל האמירים – מתגעגעים אליכם.
3) מהמגיבים של שבוע שעבר: אופיר שממשיך לתהות, שני שהגדילה לענות, רון המתקן, עידו המפרגן, עינב שהצטרפה לרשימה, מור שהתגייסה למשימה, גיא שחזר בתשובה, דורון שקידד בתגובה, ליאור שתרמה- השתתפה- והייתה סופר מקסימה וכמובן האחת והיחידה האישה הראשונה.
4) תגיבו בפקודה !
5) אגב את המייל הזה כמו כל המיילים האחרים כתבתי בארבע דקות באמצע הארוחה בזמן צפייה בסרט מתח, כשביד אחת אני משחק שח בשני אתרים ברשת תוך כדי מיון דואר אלקטרוני וביד השנייה דופק סטים של שכיבות שמיכה וקורא ספר.
6) תצחקו כל עוד אתם יכולים – אין יותר כייף מזה.
You are laughing at me?? “ "רק שרירים תפוסים I’m suffering for a week, pills, creams, grass... nothing helps…
השבמחקNext week my girls are coming and I’m not sure I’m gonna make it…
Stam, I’m almost over it…
You should give us a short visit before next week…
ע נ ק
השבמחקמסכימה עם כל מילה
אהבתי את ה"על טבעיים"..:-)
הנטייה הזו להתלהב ולהגזים היא גם אחד הדברים החמודים אצלכם
הייי חושן!!!!!
השבמחקהמייל שלך בלונדון זה הדבר שהכי קרוב לבית......
כמה מחמם ...
כמובן שפה בלונדון יורד שלג, המחירים יקרים להחריד, האוכל מחורבן וכולם שיכורים.... סתם
המזג אויר מעולה (בחיי) המחירים באמת יקרים להחריד אבל האוכל לא רע בכלל וגם הבירה מצויינת
אין תלונות לונדון ממש נחמדה אלינו וגם העבודה (בנתיים) לא ממש קשה
תמשיך להגזים, ככל שתגזים יותר כך הסיפור יזכר לתקופה ארוכה יותר.. האמת היא, שהוא יזכר עם תוספת הגזמה (תגדיל הגזמה ב1.99 בלבד)
יחי ההגזמות והפיקנטריה בחיים
נשיקות ואהבה
חושנית
שכיבות שמיכה עלק. על מי אתה בא לעבוד. אין פלייסטיישן - אין שכיבות שמיכה
השבמחקפעם, בהיותי איש קרקס (בגילגולי הקודם), היה לי חבר טוב,עליו השלום, ששמו היה דני כהן (וחבריו הקרובים קראו לו "רמברנט" כי הוא היה גם צייר...).
השבמחקלרמברנט היה קסם מיוחד:
הוא היה עומד על הבמה ומכריז : " עכשיו אני אעשה קסם וכולכם תעלמו, ואח"כ תשלמו לי"...
אח"כ הוא היה שם את הכובע לפני עיניו והיה צועק "איפה אתם, נעלמתם....".
אח"כ היה מסיר את הכובע מלפני עיניו והיה דורש : "עכשיו תשלמו לי!!".
רמברנט בינתיים נפטר (בשנה שעברה, קיבל דום לב על הבמה), וגם אני כבר לא ממש קרקסן (אם כי בפורים האחרון קצת החזירו אותי לבמה..),ובכל זאת, נדמה לי שזה מה שקרה לי אתכם לאחרונה.
נעלמתם לי.....
האם אני משחק פחות?? לא ממש....
אני משחק בליגה,בתחרויות,ואפילו שופט שחמט.
נכון, קרה מה שקרה, ולא הגעתי איזה שבוע שבועיים, אז מה?? גם לי מגיעה איזו לאות מסוימת אחרי שנתיים....גם כבודו טס לברזיל בעבר, ואף יצא ל"ירח דבש", וקשה לי להאמין שאף אחד מאיתנו לא נעדר מדי פעם...
אז אם אני אחד מ "כל האמירים"- אני מניח שהערב אשוב....
אמיר פורת
כשהגברים מגזימים
השבמחקהמוזות יפהפיות
וכשהם פוחדים
הן נעלבות
כשהתותחים רועמים
המוזות שותקות
כשהתאגידים מאגדים
המוזות בוכות
ובכלל - מי אמר שמה שמוזות עושות זה להשרות ולהאיר ?
אולי הן עוזרות בפאריז, אבל דומעות בפארק סיביל.
ד.