מלכים ברוטשילד –
חוגג 9 שנים
"מלכים
ברוטשילד" הוא מועדון תוסס חינמי ומלא חיים שלא מעט
סיפורים אורבניים שזורים בו.
מיולי 2003 נפגשים
עשרות אנשים משעות הערב עד השעות הקטנות של הלילה , משחקים שחמט , שותים בירות
יוצרים הווי עירוני לא פורמלי וכייפי בכל צורה ואופן.
המועדון פתוח לקהל
ומעודד הצטרפות אל היושבים והמשחקים, ללא התחייבות ללא תשלום ובלבד שיהנו יחד עם
הנהנים האחרים.
במהלך השנים עברו
על שטיחי המלכים אלפי אנשים , חלקם מבקרים מדי פעם וחלקם מתחלפים עם שינויים
דמוגרפים וסטטוסים שונים. אך קיים גרעין שיוצר סוג של אורגניזם חי, שלא צריך מנהיג
או מורה דרך, ההתנהלות ידועה והמשימות הקלות של הקמה ופירוק מחולקות בצורה
שוויונית בין כולם, על בסיס התנדבותי. ( כשאתה מקבל הרבה – קל לך לתת ).
בדרך כלל בקיץ
המפגשים ערים יותר, מלאי חיים ומושכים אליהם גם את העוברים והשבים וגם את האנשים
שלא מבקרים כדרך קבע. האוכלוסיה המגיעה היא ברובה צעירים וצעירות ( כן יש גם בנות
) בגילאי 25-52 מה שמעניק לערבים אווירה דינמית מלאת צחוק הנאה וזרימה ואף שוברת
את הסטיגמה ששחמט משוחק רק ע"י רוסים זקנים שאין להם מה לעשות.
מתוך המפגשים של
המלכים ברוטשילד, יצאו עם השנים חברויות רבות, זוגות, קשרים עסקיים, ושתי קבוצות
ליגה שנפגשו התחברו וצעדו קדימה יחד.
את המפגשים כמעט
מיומם הראשון מלווה נדבך אמנותי בצורת שיר הנשלח מדי יום שלישי (9 שנים ברציפות)
בשעות הצהריים, הדבר נולד כשחיברתי שתי אהבות שלי, כתיבה ושחמט. כל המבקרים בשדרה
נתבקשו להשאיר את כתובת הדוא"ל שלהם ובכך הצטרפו לרשימת תפוצה ארוכה שתפחה עם
השנים לגודל של 550 חברים. השיר\טור \מקאמה נכתב על נושאים שונים המרכיבים את
חיי\חיינו וכמו בכל טור מכיל דמויות קבועות , הווי תל אביבי, וסקירה עירונית על
החיים בתל אביב.
אנשים רבים עדיין
מצטרפים בכל שבוע , גם לרשימה וגם למפגשים, ניתן לרדת ולעלות לרשימה בכל זמן.
בכל שנה ביולי אנו
עורכים ערב מיוחד של חגיגות יומולדת בשדרה שכוללים קישוטים על העצים הרבה אלכוהול
וכיבודים, מוסיקה, מופי ג'אגלינג ,אורחים רבים וגם מיני אירועים קטנים בשחמט.
הופענו ברבות השנים
בכל העיתונים , בטלויזיה , ברדיו ובמקומונים העירוניים. אנחנו כאן להישאר.
מיקומנו הוא על
שדרות רוטשילד בין מזא"ה לבלפור[ על השדרה עצמה]
איך זה התחיל:
המטרה הראשונית שלו
הייתה להפגיש אנשים , להוציא אותם מהמחשבים והמסכים ולהכיר להם את עצמם. להחליף את
תיקתוקי המקשים של המקלדת בלחיצת ידיים ומשחק של פנים אל פנים. עכשיו אני יכול
לומר בפה מלא שהשחמט הוא כלי.
הרעיון הראשוני
להרמת הפרוייקט כבר פצפץ לי בראש מלפני עשור וחצי, ראיתי איך מפגשי שחמט מתקיימים
בפארקים ובאירועים פומביים ברחבי העולם ושאלתי את עצמי למה לא כאן. בתקופה ההיא
בדיוק חזרתי מטיול גדול בחו"ל, וכדי לפתוח את קפה השחמט הראשון בארץ הייתי
צריך סכום גדול של השקעה ולכן זנחתי את העניין והלכתי ללמוד מחשבים, אבל החיידק לא
נרגע וכך בכל שנה ניסיתי לבדוק איך אפשר להרים את ההפקה הזו ולהביא אנשים לשחק
שחמט בתור בילוי או חלק מיציאה.
השינוי התרחש בערב
מפגש חברים בו העליתי בפעם המי יודע כמה את הרעיון בפני האנשים הקרובים אלי ביותר.
עד שאחד מהם הציע לי לעשות ניסוי, פיילוט של כמה שבועות לבדוק אם יש ביקוש. מאותה
שנייה הרגשתי חסר מנוחה, עלו בי עשרות רעיונות ורצונות לקום באותו רגע וליצור
התחלה של משהו חדש..
וכך למחרת רכשתי 5
לוחות וסטי שחמט, אספתי כמה כריות ושטיחים ושלחתי מייל קצר לכמה חברים קרובים
שיגיעו לשדרות רוטשילד לאירוע ראשוני
ומהנה.
אף אחד לא הגיע !
הקפצתי את שותפי לדירה דאז שאין להם מושג ירוק בשחמט לשבת ולמלא את השטיחים,
והרעיון עבד, אל השותפים הצטרפו יחדה קטנה וקשיש, ועוד זוג חברים. הערב הראשון
שארך כמעט שעתיים הצליח למשוך אליו 4 אנשים, אך אצלי התגברה ההרגשה שזה עניין של
זמן ושהכיוון הכללי הוא מדהים. לקראת הערב השני היללתי במייל נרחב לחברים על
קורותיו המשגעים של הערב הראשון, ואל השני הגיעו כבר 8 אנשים ולשלישי 15 וכן הלאה.
לאחר חודשיים
הגדלתי את כמויות הערכות והשגתי שטיחים וכריות בהתאם , מכוניתי הולאמה לצורך הנושא
והפכה ל-צ'סמוביל. לאחר 3 חודשים הגיעו למפגש בשדרה למעלה מ-60 איש והשמועה התפשטה
בעיר. במשך אותו קיץ זו הייתה אטרקציה מטורפת וכמות האנשים רק הלכה וגדלה.
החורף לעומת זאת
מביא עימו שלכת גם באיזור התפוסה, בעונה הגשומה הראשונה התארחנו בקפה רש"י
ז"ל אך בשנים הבאות קפה "לוצ'ה"("כפיות" בשמו העדכני )
בבוגרשוב תפקד כמושב החורף הרישמי שלנו לכמה שנים, שנה אחת נחתנו
ב"אתנחתא" בדיזינגוף ולאחר מכן חזרנו לקפה בוגרשוב. בקיץ חוזרים לשדרה
ובחורף לבוגרשוב. וגם תנועה זו הביאה לקבוצות שונות, קבוצות החורף וקבוצות הקיץ.
אבל זה כבר נושא למחקר אחר.
אנקדוטות:
1) למה רוטשילד - בדיוק
באותו שבוע מכונן בו עלה הרעיון לפיילוט, נפרדתי מחברתי דאז, ועשינו זאת לייד אולמי הבימה, לאחר מכן המשכתי לשוטט לי בשדרה ונהניתי מיופיה , אך כשהגעתי לנקודה
המדוברת, הרגשתי שחרף הפרידה עולים בי ניחוחות של התחדשות ושל בנייה ושם החלטתי
להתחיל בעשייה.
2) למה יום שלישי – נפגשתי עם חברה קרובה וסיפרתי לה על הפרוייקט
הממשמש ובא. החבר התורן שלה שנפעם מהרעיון אמר שהוא בטוח בא. רק שאקבע על יום אחד
קבוע בשבוע כי אין לו כח לשנות סדרי עולם, וכך ברגע של עליצות שאלתי אותו מה יהיה
היום המתאים לו ביותר ולאחר חשיבה הוא החליט על שלישי והוא גם קבע את השעה. לי לא
הייתה התנגדות ואכן כך היה.( אגב הוא לא הגיע
מעולם)
3) למה שחמט – אבא לימד אותי שחמט בכיתה ב' , ולא נתן לי לנצח
אותו עד שסיימתי צבא, מחושל ומלא בחשיבה טהורה, התחלתי לחפש שחקנים שאפשר יהיה
להנות איתם מהמשחק ומשלא מצאתי הסתפקתי באינטרנט במשחק אל הלילה באיזה אתר נידח,
אמנם זמין, אבל לא אנושי, לא חם, ולעיתים אפילו מעורר חמלה. לכן החלטתי לקחת אותו
החוצה אל האוויר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה באמת - אוהב אותך.